מרכז של הפצת האור

laitman_2010-02-02_2054-70.jpg

אנחנו רואים שחכמת הקבלה מתפשטת ומגיעה לעולם ממקור כלשהו. בדורנו מקור הידע ושיטת התיקון נמצאים כאן, בבית "קבלה לעם". אם קבוצה כלשהי בעולם או אדם כלשהו חושב שהוא מסוגל להוביל בצורה נכונה את עצמו או יתר על כן, את הקבוצה אל המטרה, הוא טועה בגלל חוסר ההבנה שלו במבנה של מערכת הנשמות עליה העולם שלנו מלובש.

ב"הקדמה לספר הזוהר" בעל הסולם כותב, שהכול תמיד מתפשט מפנימיות לחיצוניות, ממדרגה עליונה לתחתונה. כך גם מתפשטת ההבנה שלנו וההשפעה על העולם שלנו. תחילה האדם עולה למדרגה העליונה ורק ממנה הוא רואה ומסוגל להשפיע על המדרגה התחתונה.

לכן ההפצה, ההשפעה, התיקון, השיעורים, הכול חייב לצאת רק מכאן, מבית "קבלה לעם". הקבוצות נוטלות את חלקן ביצירת חומרים והפצתם, ובכל דבר נשמעות להוראות מפה, בדומה לחלקי הגוף הפועלים בתיאום לפי הוראותיו של ראש אחד המנהל את הכול. שום דבר אינו יכול להתחיל באמצע הסולם, באמצע הפירמידה, מקבוצה פרטית כלשהי, הרי מבנה הבריאה מתואר ומוגדר בצורה קפדנית.

בעל הסולם כותב ב"הקדמה לספר הזוהר" בסעיף נ"ז, שאם בראש טור של עיוורים יש אחד שרואה, אז כולם יכולים ללכת אחריו, אך אם אין רועה, אז כולם יאבדו. כך גם ישנה שליחות מיוחדת לחלק של האנושות, הנקרא "ישר-אל" (ישר-אל הבורא), דווקא דרכו עובר אור התיקון לכל האנושות. בעל הסולם מתאר במאמר זה היררכיה ברורה וחד-משמעית. לכן בתוך המערכת הזאת כל אחד חייב להיות מחובר עם המדרגה העליונה ועם התחתונה.

מעלינו נמצאים המורים שלנו, המקורות, האבות, המקובלים של כל הדורות, מהם אנחנו לומדים וחיים על פי תורתם. מתחתינו נמצאים התלמידים שלנו, כל אלה המגיעים אלינו ורוצים להתחבר אלינו. עלינו לשמור על ההיררכיה הזאת, הרי כל אחד מאיתנו יכול לקבל רק מהעליון שלו. ראה את מאמרו של בעל הסולם "אמונת רבו".

אם אדם או קבוצה כלשהי מקבלים החלטה לפעול באופן עצמאי, הם מעדיפים "חיצוניות על פנימיות", התחתון מתחלף בעליון, במקרה כזה חייבים לתקן או לסלק אותם מהמערכת הכללית באופן מיידי. על פי מבנה העולמות אנחנו רואים שאין דמוקרטיה, אלא יש ביטול מוחלט וברור כלפי העליון, בדומה לעליון, אל הבורא.

בשלב זה אנחנו בונים מערכת כזאת בקשר בין הקבוצות ובמבנה שלהן. לפי מאמרו של בעל הסולם "הדור האחרון" המערכת הזאת תתפשט בכל העולם, והעולם שלנו יידמה לעולם העליון. חופש הבחירה של כל אחד הוא בחיבור הנכון עם הסביבה ובביטול כלפיה, כדי להידמות לבורא. ניתן לממש זאת רק במקרה שהאדם מחובר עם העליון, מקבל ממנו ומבצע את אותה הפעולה בשרשרת המדרגות. חופש הבחירה מתבטא בכך שכל אחד יעדיף פנימיות על חיצוניות, בניגוד להפרעות האגואיסטיות האישיות והקבוצתיות.

פעולתו של כל אחד, כפי שכותב בעל הסולם ב"הקדמה לספר הזוהר" בסעיף ס', מתקנת או מקלקלת את כל המערכת. מובן שזו דיקטטורה, אך זו הדיקטטורה מלמעלה, מהבורא, אשר כולנו מבצעים אותה בכניעה ובהשתוות לעליון ועל ידי משיכת התחתון, לפי היררכיה נתונה. השוויון המוחלט נוצר רק במצב הסופי המתוקן, כאשר כולם משתווים בהשפעה הדדית.

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 09.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
להיות נשמה אחת ולא שׂק אגוזים
המערכת נכנסה לפעולה…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9s5FG

One comment

  1. למרות שבחרתי בבני ברוך קוויתי להתפתחות רוחנית, אני נדהמת מהודעתו של הרב. קשה לי להאמין שלקבוצות אחרות הלומדות קבלה , אין זכות קיום.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest