דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מרימים את הדגלים והולכים קדימה

מרימים את הדגלים והולכים קדימה

laitman_2009-07_0211_70.jpg

זוהר: פרשת ויחי, סעיף תרצ"ו: דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. הוא כמ"ש, מאסף לכל המחנות, ירך השמאלית, הוד, והולך לאחורה. כיוון שיהודה וראובן נוסעים, הלויים והארון פורשׂים דגלים, ונסע דגל אפרים. למערב, ירך ימנית נוסעת על פי הסדר, שירך ימנית קודמת לירך השמאלית, דן.

בצורה כזאת ספר הזוהר מספר לנו על מבנה "מחנה ישראל במדבר", על מבנה הנשמה בהתפתחות שלה בדרגות 0-1-2 של הרצון (ג"ע), השׂגת תכונת הבינה וכיצד כל 12 החלקים של מערכת הנשמה הכללית, אשר נקראים "שתיים-עשרה שבטי ישראל", צריכים להתקדם במדרגות ב"ג' קווים".

בנשמה קיימים מושׂגים, כמו "דגלים", קבוצות נפרדות/מחנות, ההולכים מקדימה ומאחור, "נשים", "זקנים", "ילדים" – אלו הם כל מיני רצונות בתוך האדם, המסודרים בקשר ביניהם ובסדר כזה מיישׂמים את התיקון שלהם, כשמתקדמים מ"תחנה" אחת לשנייה, ממדרגה רוחנית אחת למדרגה הבאה. וכל פעם קיים סדר מיוחד, אשר בו חייב להתקדם כל ה"מחנה": "ידיים", "רגליים", "ראש", "גוף", "פרקים", קווים וספירות, וכיצד הם צריכים להתחבר ביניהם, כדי להתקדם.

לכן התורה מספרת, על מה שמתרחש במחנות, על כל מיני בעיות ומאורעות, כלומר גילוי מקומות שפל חדשים של האגואיזם בנשמה הכללית, וכיצד מתקנים אותו ובאופן כזה הולכים הלאה. על זה כל הסיפור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.10.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest