דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מרחק פיזי זה אמצעי להתקרבות רוחנית

מרחק פיזי זה אמצעי להתקרבות רוחנית

הערה: בעל הסולם, בהיותו מחוץ לגבולות ארץ ישראל, כתב לתלמידיו: "ואם תרצו לדעת, אני אודיע לכם, שלחלוטין ובשום אופן לא מוצא את עצמי רחוק מכם, אבל מי שמרגיש ריחוק, הסיבה היא בו עצמו ודי למבין".

זה דומה למצב בשיעורים הווירטואליים שלנו, מפני שרוב התלמידים מהקבוצה העולמית לומדים דרך האינטרנט. למעשה, פרט לכנסים, אנחנו אף פעם לא נמצאים ביחד פיזית בשיעור. לכל אחד מאיתנו, כך או אחרת, תמיד יש מחשבה על כך שנוכחות פיזית בשיעורים זה דבר אחד, ושיעורים ווירטואליים, זה דבר אחר. ככל הנראה בעל הסולם מדגיש באגרות שלו, שביחס למצב הזה הסיבה היא תמיד בנו.

תגובתי: אינני חושב שמרחק פיזי משפיע כמו מרחק נפשי פנימי. בוודאי שיש לזה השפעה כלשהי, מפני שהתלמיד נמצא תחת השפעת העולם הגשמי שמפריד אותו מהמורה או מהחברים, אבל הייתי מכנה זאת כתנאי משני לאיחוד, כלומר במידה כלשהי הפרעה לאיחוד.

מצד שני, אם האדם מרגיש מרוחק פיזית, אז דווקא המאמצים שלו יכולים בהחלט לאפשר לו להיות קרוב מבחינה רוחנית ולהתגבר על המרחק הפיזי המדומה. הוא מתחיל להרגיש פנימית, שהוא כביכול נמצא ממש ברצון אחד עם המורה או עם החברים. מקום, זה רצון. בעולם הרוחני אין פירוש אחר למושג מקום.

לאותם אנשים שחיים כאן וכל יום נוכחים בשיעורים, נדמה שהם "נמצאים בכיס" של הבורא, אבל למעשה זה לא כך. ריחוק פיזי שמורגש על ידי התלמיד דוחף אותו לקירוב רוחני. לכן הכול תלוי בו, ובמובן הזה לא צריך לקנא באלה שנמצאים כאן. הבורא מעמיד כל אחד מאיתנו בתנאים אופטימליים שבהם אנחנו יכולים בדרך הכי קצרה והכי טובה להגיע לדבקות עימו בכל רגע. אנחנו צריכים להאמין, שזה כך ואחר כך נראה שזה באמת פועל באופן הזה. כך נברא הכול. אין שום הפרעות בתנועה לרוחניות. הפרעות, אלה בעיות אישיות ופנימיות שמתגלות לנו משבירת  הכלי הכללי של הנשמה. ואת זה אנחנו צריכים לתקן, להתאחד.

אני צריך להתחבר עם אחרים, מפני שבי נמצא איזה חלק מהנשמה הכללית: אתה, הוא, היא וכולי. אלה יכולים להיות גבר או אישה שחיים למשל בדרום אמריקה, או ברוסיה או בישראל, עם תכונות מסוימות, בסביבה מסוימת, שמתבטאים בנתונים פנימיים שלהם, כלומר על ידי החלק השבור של הנשמה הכללית שכל יום צריך לתקנה. רק היא קובעת  את כל התכונות של האדם: פנימיות, חיצוניות, כל מה שיש.

למשל, היום קיבלתי ד"ש מעמק האמזונס. יש שם קבוצה שלמה שרוצה להתאחד ומכוונת ורוצה להבין את השיטה שלנו. זה מצביע על התוכן הפנימי שלהם: איזה חלק של הכלי היחיד של הנשמה הם מהווים, כך זה עובד.

אין בעיה, אדם יכול להישאר במקום שבו הוא חי, או שפתאום נסיבות כלשהן ייאלצו אותו לעבור למקום אחר. אבל גם אם הוא לא משקיע בזה מאמצים אלא רק לאיחוד הפנימי, זה כבר יוביל אותו בחיים בדרך האופטימלית לתיקון הנשמה שלו.

מתוך שיעור על השאלות של הכלי העולמי, 12.02.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dXXXA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest