דף הבית / כללי / מרוץ כלבים

מרוץ כלבים

לאחרונה הגיע לאוזני סיפור על כלב מרוץ, שהיה משתתף במרוצים אחרי ארנב מלאכותי. שנים רץ הכלב אחרי הארנב ולא אפשרו לו להשיג את הארנב; לא היה לו תמריץ גדול מלהשיגו. פעם אחת, כתוצאה מהפסקת חשמל פתאומית, פרץ הכלב קדימה והצליח לתפוש את הארנב.

כאשר כלב נעץ סוף כל סוף את שיניו בקורבן שלו, הוא חווה אכזבה ענקית: התברר לו שהארנב שהוא כל כך רצה לתפוס עשוי ממתכת חסרת טעם. הכלב נכנס לדיכאון עמוק. מאז אותו היום לא השתתף הכלב במרוצים, לאחר זמן מה הפסיק לאכול ולבסוף נאלצו להרדימו.

התייחסותי: כולנו רצים אחרי "ארנב" ונאלצים להתאכזב ממרוץ חסר תכלית, עד שמגיעים לשאלה: מה הטעם בחיים, "היינו מרבית הייסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, הנה מי נהנה מהם?" (הקדמה לתע"ס אות ב')
לשאלה הזו חוכמת הקבלה נותנת תשובה! שלא כמו במרוץ הכלבים, ברוחניות אתה לעולם לא משיג את המטרה , כי הבורא אינסופי. אבל בתנועה (בהתקרבות) אליו אתה מתמלא בשלמות נצחית ואיזון (הרמוניה).

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jzLVd

4 comments

  1. שלום!

    שאלה: מהן עשרת הדיברות? כבובן שמשמעותן הרוחני

  2. ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת בהר/ מאמר קסא

    וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר וגו' ושבתה הארץ שבת לה' (כח, א)

    רש"י: מה ענין שמיטה אצל הר סיני.

    תשובה: שמיטה נקראת מלכות, שצריך להיות לשם שמים, היינו שלא לקבל שום דבר.

    על זה באה השאלה: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית". כלומר, אם אנחנו לא רוצים שום תמורה עבור היגיעה בתורה ומצוות, מאין יהיו מזונות. על זה כתוב: "וצויתי את ברכתי".

    (וי"ל מהו) ויש לפרש מה שכתוב: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית", שהשאלה היא: אם אנו מקבלים את המלכות שמים, הנקראת שביעית, למעלה מהדעת, היינו שאין לנו שום פרנסה מזה שתפרנס אותנו, אלא הכל לתועלת ה', אם כן מה נאכל, מאין יהיו לנו מזונות, שהם חומרי הדלק לעבודה ? על זה באה התשובה: וצויתי את ברכתי, שה' ישלח את הברכה. וזה נקרא מעשה ניסים. והלא אין סומכין על הנס ? אלא שזו גם כן תשובה למעלה מהדעת.

    כי מדרך הטבע הוא, אם עובדים על פרנסה יכולים להשיג פרנסה, אבל אם האדם עובד בדברים שאומרים לנו בפירוש שלא משלמים עבור העבודה, אם כן מנין יקחו פרנסה.

    נמצא לפי זה, שאסור לאדם לתת תשובות על פרנסה מצד השכל, רק להאמין לה', כמו שכתוב: " וצויתי את ברכתי בשנה הששית", שהוא בחינת יסוד, צדיק, שהוא משפיע, כלומר שאתם תעבדו בקבלת מלכות שמים בלי שכר, הנקרא רק בעל מנת להשפיע. אז יהיה יחוד עם ספירת היסוד, ואז היסוד ישפיע למלכות.

    ועל ידי זה שתקבלו עליכם ענין שמיטה, היינו לקבל מלכות שמים בלי לדרוש מהארץ – היינו מהמלכות –  שתתן פירות, על ידי זה יכולים לזכות לבחינת אור התורה. וזה פרוש "ועשיתם את חוקותי וגו' וישבתם על הארץ לבטח", היינו שהישיבה על המלכות תהיה לבטח, היינו בשלמות גמורה.

  3. שמעתי לג. ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן

    שמעתי ו' תרומה תש"ג

    וזהו הענין האורחא דאזיל בפלגותא דשערא, המובא בזה"ק (חלק טו. ובהסולם אות לג. דף נו.) שהוא מחלק ימין לשמאל. ושני השעירים, היו ביום כפורים, שהוא סוד תשובה מיראה. וכן היה גורל בפורים, שהוא סוד תשובה מאהבה. היות שהיה אז, לפני בנין בית המקדש, והיה צריכים אז לתשובה מאהבה והיה מוכרח להיות מקודם, צורך שיעשו תשובה. שהצורך לזה גורם דינים ושערות, וזה סוד שמלמעלה נתנו שליטה להמן בסוד, אני מעמיד אתכם שליטה, שהוא ישלוט עליכם, וזהו שכתוב, שהמן "הפיל פור הוא הגורל" בחדש אדר, שהוא סוד ה י"ב בסוד י"ב בקר, הכתוב אצל אלישע, כנ"ל, שש שש המערכות, שהוא חדש אדר, בסוד אדרת שער, שהם דינים הכי גדולים. מזה ידע המן שהוא ינצח את ישראל, היות שבחודש אדר מת משה, אבל לא ידע שבו נולד משה, בסוד "ויראו אותו כי טוב". היות שבמצב הכי קשה, כשמתחזקים, זוכים אז לאורות היותר גדולים, הנקראים רוממות ה'. וזה סוד "שש משזר", היינו כיון שזכו להאורחא, דאזיל בפלגותא דשערא, שש שש המערכות, אז מש-זר מלשון ומשזר, שהוא סוד הסטרא אחרא, זאת אומרת הזר שהוא הס"א, בטל והלך לו, מטעם שכבר גמר את תפקידו.

  4. ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת פנחס/מאמר ריא

    בזוהר (הסולם אות ריח): אם זכו ישראל, היה יורד כמו אריה של אש לאכול הקורבנות. ואם לא זכו, היה יורד שם כמו כלב של אש.

    יש לפרש: אם זכו, היינו שעוסקים בהשפעה, היה יורד כמו אריה, שהוא מידת החסד. וכלב, היינו שעוסקים בקבלה, אזי הוא כמו כלב, שהוא הב-הב.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest