דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מקפצה לעלייה לרוחניות

מקפצה לעלייה לרוחניות

שאלה: אני מבין שספר הזוהר מדבר רק על העולם הרוחני. יחד עם זה קיים חוק של ענף ושורש. וחוץ מזה, העולם הגשמי הוא הטבעה של הרוחניות. אז בכל זאת מה הקשר ביניהם?

תשובתי: בטבע קיימים בסך הכול שני כוחות או שתי תכונות, קבלה והשפעה. כל החיבורים והקשרים האפשריים ביניהם יוצרים לנו את הצורה המשותפת הכללית שלהם. אם לצורה הכללית הזאת קיים רצון לקבל לעצמו, זוהי הטבעה הפוכה של הבורא, ואם קיים אצלה רצון להשפיע, זוהי העתקה ישירה של הבורא. יותר שום דבר לא קיים. לכן אנחנו אומרים שאין עוד מלבדו, ושרק הוא קיים.

אז מי אנחנו? – אנחנו הם אלו הרוצים להשׂיג את הצורות ההפוכות או הדומות האלה לבורא. הצורות האלה בונות בתוכנו, מראות לנו על המסך הפנימי שלנו, את דמות הבורא. כי הרי איננו יכולים לראות את הכוח בפני עצמו, מאחר והכוח הוא צורה מחוץ לחומר, בדומה לחשמל. אני יכול לומר שיש חשמל רק אם מופעל איזה מכשיר חשמלי. זאת אומרת, רק לפי התוצאה. אינני יודע מיהו הבורא. אך את הצורה שלו אני יכול להשׂיג ובהתאם לזה לראות וליישׂם. ואני בעצמי גם כן קיים במידה שבה אני משׂיג את צורת הבורא.

ספר הזוהר מדבר על אילו צורות של הבורא אני משׂיג, טובות או רעות, יותר טובות או יותר גרועות. האם אני באמת משׂיג מהבורא צורות רעות?! כן, מפני שאני הוא המשיג, ו"כל הפוסל במומו פוסל". אני משׂיג במסך הפנימי שלי צורות כלליות, בין עד כמה אני יכול להיות בתכונה ההפוכה, ובין עד כמה אני מסוגל להידמות לבורא. בדיוק את הניגוד הזה אני משיג, והוא יוצר לי את דמות הבורא.

בדמות הזאת תמיד קיימים שני הבדלים, בעד ונגד, טוב ורע, אור וחושך. אני משיג את ההפרש ביניהם, ובלעדיו אין לי הרגשה מפני שאני הוא הנברא. בכל מיני הצורות האפשריות האלה, המזכירות לנו תמונות גשמיות, ספר הזוהר מתאר לנו שילוב של כוחות, חסדים וחכמה, קבלה והשפעה שיוצרים עבורי את דמות הבורא. אך את הדמות הזאת הם יוצרים לי, כי הרי זה הרצון שלי, בהרגשה שלי הבורא מצטייר לי בינתיים בכאלו צורות מקולקלות.

יכולה לצוץ השאלה: אך מדוע ספר הזוהר מצייר לי את זה בכזאת צורה גשמית? – מאחר והבורא מלכתחילה הביא אותנו למציאות המדומה הזאת, היכן שאנחנו גם כן מדמיינים אותו כעולם שלנו עם הטבע של דומם, צומח, חי ובני אדם, שבו אנחנו קיימים, המחוברים בינינו. וכל החלום הזה שאנחנו רואים עכשיו, מיועד רק כדי שממנו והלאה נעלה לתמונות האמיתיות של המציאות.

לכן ספר הזוהר מתאר לנו מציאות רוחנית בכזאת צורה גשמית שאותה אנחנו מרגישים עכשיו. ואז אנחנו יכולים בכל אופן להתחיל לדבר במשהו על צורות יותר גבוהות של המציאות. אחרת לא הייתה לנו אפשרות כזאת. כי הרי נחוץ לנו קנה מידה, איזה בסיס שממנו אנחנו יכולים להתחיל. איזשהו מצב התחלתי חייב להיות. כזה מצב התחלתי הוא העולם שלנו.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 04.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
חיים בהשתקפות הראי
העולם הזה מדומה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EthTm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest