קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אין דבר מלבד הרצון והכוונה. מי שרוצה לפתח בו את הכוונה על הרצון נקרא "ישראל" (ישר אל הבורא) ומי שאינו עוסק בכוונה שייך ל"אומות העולם".
בהתפתחות הכוונה ישנן הרבה מדרגות ומצבים שונים שקבועים מראש לפי הגֵנים האינפורמטיביים (הרשימות) שמתפתחים בנו, לפי כוח הרצון ושורש הנשמה.
העיקר לברר לעצמנו את מקום העבודה, להשתחרר מכל הדימויים הגשמיים, מכל הדמיונות. כל זה מדומה ובעצם לא קיים. צריך לדבר רק על הרצון ועל הדרגות של אותו הרצון.
הרצון הוא ה"מקום" ובתוך אותו המקום ישנם תחומים ומושגים שונים. רק עליהם מדובר בחכמת הקבלה. הרצון עם כל מרכיביו עובר מצבים שונים. על השינויים האלו כותבים המקובלים בספריהם.
הרי הם ביררו את הרצון שלהם, החל מהמדרגות הקטנות והדקות ביותר שלו וכלה בדרגות העבות והעוצמתיות ביותר, בתנועה מהפרט אל הכלל, וסיפרו לנו עליו. הם שברו את אותו הרצון למדרגות ולעולמות, לפרצופים ולספירות, לשלבי הגדילה: עיבור, יניקה, מוחין, שלושה קווים (שלבי העבודה עם הרצון, כשעובדים בצורה אקטיבית עם חלק אחד של הרצון, ואת החלק השני מצמצמים) וכן הלאה.
הם מספרים כיצד עלינו להתחיל לעבוד בצורה הכרתית עם חלקים שונים של הרצון שלנו, ובכך לממש את תיקונו ולהשיג את המטרה שהצבנו לעצמנו כדי לקחת את כל הרצון הזה תחת שליטתנו ומעל כולו לייצב את הכוונה על מנת להשפיע.
וחוץ מזה אין על מה לספר. הרי כל השאר מלבד העבודה עם הכוונה על הרצון – שייך לטבע וקבוע מראש. רק נדמה לנו שאנחנו יכולים לעשות משהו ולשנות שם משהו. לכן בספרי הקבלה אין מילה שיוצאת מגבולות העולם הרוחני ותיקון האגו. בשביל מה לדבר על מה שלא תלוי בי?
מלבד המצבים הפנימיים שאנחנו עוברים בזכות המאמצים שלנו, כל שאר החיים שלנו הם פשוט מדומים. כשנביט עליהם אחר כך מלמעלה, כאילו נכסה את כל העולם הזה בפילטר, ונראה כיצד כל האנשים שעושים משהו ורצים לאן-שהוא, בעצם אינם קיימים. כמו שנאמר: "באתי ואין איש"…
לכן ספרי הקודש כותבים רק על הכוונה שמתקנת את הרצון מהרע לטוב, מהאגואיזם להשפעה.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מבט נכון על ספרי הקודש
תפתח לרווחה את הרצון שלך
"תלמוד עשר הספירות" – יומנו האישי של המקובל
