דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / להיות מקובל / מקובל – מעבדה לעצמו

מקובל – מעבדה לעצמו

שאלה: במאמר "הדור האחרון" בעל הסולם מנסה לעבור יחד עם האדם תהליך חשיבה: בשביל מה אנחנו חיים, למה זה הוא טבע הדברים, למה כל מערכת אנושית מגיעה למבוי סתום?

הוא כתב: "את כל זה אני מקבל כל כך קרוב ללב, שלא יכול להתאפק יותר, והתקבלה על ידי החלטה לגלות מנקודת מבטי ומתוך מה שמצאתי בספרים הללו, דרכים של התיקון העתידי, שנקבע מראש עבורנו. אני אצא אל האנשים, ואתקע בשופר". מצד אחד, הוא ניצב לפנינו כמדען קר רוח שחוקר את טבע הדברים, אבל מצד שני הוא ניצב כאדם המלא באהבה כלפי בני אדם…

תשובתי: לא הייתי קורא למקובל "מדען קר רוח". הוא באמת מתבטא בשפה יבשה פיזיקאית-מדעית, הדומה במידת מה לשפת תכנות. אבל מה מסתתר מתחת לשפה הזאת? רגשות!

לכן, למרות שהוא מספר כיצד עולים בו הרשימות, נכנסים לשיתוף פעולה הדדי עם הדרגה העליונה, איך יורד משם כוח לדרגה יותר נמוכה, אבל מאחורי כל הפעולות המכאניות הללו עומדים הלב והרצונות שלו, כי את כל זה הוא הרי מרגיש על עצמו.

המקובל הוא לא פיזיקאי ולא כימאי שמסתכל על מכשיר שהומצא על ידו, מאשר ורושם תהליכים פיזיקליים או כימיים שמתרחשים בחומר הדומם, הצומח (ביולוגיה) או החי (זואולוגיה). המקובל אינו אדם שחוקר תהליכים שמתרחשים באורגניזם החי, כמו וטרינר או רופא, אלא תכונות פנימיות, תהליכים פנימיים שמתרחשים ברצונות ובמחשבות שלנו. הוא חוקר קשר הדדי, שיתוף פעולה הדדי והשפעה הדדית של המחשבה על הרצון ושל הרצון על המחשבה. הלב זה רצון, שׂכל זה מחשבות.

מה גם, שהוא חוקר זאת לא כמו שנהוג במסגרות של העולם שלנו. כשאנחנו רואים איזה שהן תוצאות ומנסים להשפיע עליהן. המקובל חוקר הכול על עצמו! הוא מעבדה לעצמו! השגת העולם מניעה אותו, "אני משיג דרכי את העולם" וזו לא אקסיומה שלא הוכחה, שהמדענים בעולם שלנו משתמשים בה. עבור מקובל זה שדה הגילוי, הוא מיד מתחיל להבין שהעולם בו הוא צופה, הוא צופה בתוכו.

לדוגמה, אם אני קורא על מסך המחשב עיתון או רואה סרט, זה לא אומר שהעיתון תלוי על לוח מודעות ברחוב או שהסרט מוקרן איפשהו בבית קולנוע, אני רואה זאת אצלי במחשב ולא מעבר לגבולות שלו. אותו הדבר גם אצל מקובל. מה שהוא מרגיש הוא מרגיש על עצמו, לכן הוא לא יכול לתאר בצורה יבשה את התחושות שלו עם הדחייה מעצמו, אבל יחד עם זאת הוא מתבטא בשפה מאוד יבשה. כי חכמת הקבלה זו החכמה היחידה שמשווה את הרגשות שלנו עם אותם החוקים, התגובות, התוצאות הנוקשות והמדויקות שמתרחשות בטבע ומעוררות אצלנו את הרגשות, התגובות, התגלות התודעה.

אנחנו קיימים בטבע שמורכב מווקטורים של כל מיני כוחות, שמשתפים פעולה הדדית ביניהם, כולל גם הרגשות והמחשבות שלנו. אבל בדרגה הארצית אי אפשר לחקור אותם, מפני שהמחשבות והרגשות הם למעלה מאיתנו! בעזרת השיטה הרוחנית המקובל עולה לדרגה שבה מתרחש שיתוף פעולה הדדי של הכוחות הללו והלידה של רצונות, הרגשות והמחשבות שלנו, כלומר העולם הפנימי של האדם, ומהדרגה הזאת מתחיל להשפיע עליהם.

הוא חוקר, באילו שיתופי פעולה הדדיים על עצמו, הוא יכול לעורר את התגובות שלו, אלו או אחרות. למה התגובות הן דווקא כאלה? האם הן יכולות להיות זהות עם אותו שיתוף פעולה הדדי על אחרים? במה בני אדם שונים זה מזה? ואפילו שהם שונים, אז לאן יחד עם זאת הם יכולים לשאוף? מקובל חוקר איזו השפעה משפיע עלינו הטבע, לקראת מה הוא מוביל אותנו? למה הוא מנהל אותנו דווקא בצורה כזאת? ואם נשתנה תחת ההשפעה העצמית, אז איך נתפוס את השפעת הטבע? האם הוא משתנה בכלל או שכל הזמן משפיע עלינו באופן זהה? האם אנחנו יכולים להשתנות ולתפוס את השפעתו באופן שונה?

כלומר מקובל נכנס לכזאת מעבדה, שם הוא מהווה בפני עצמו אוביקט מחקרי.

הערה: מדענים רבים עסקו במחקרים כאלה, רופאים או פיזיקאים גרעיניים שחקרו קרינה על עצמם.

תשובתי: לא, זה לא אותו הדבר. מפני שהם חקרו על עצמם חוקים פיזיקליים של עולם הדומם, הצומח והחי. ואילו כאן מדובר על חוקים של העולם העליון. המטרה הסופית של המחקר הזה היא מאוד פשוטה, להבין בשביל מה אנחנו קיימים. כי מסביבנו יש המון גלקסיות ולאף אחד לא ידוע מה יש בהן. ואילו אני רוצה לגלות ולדעת בשביל מה אני קיים, מי הייתי לפני שהופעתי בעולם הזה, מי אני אהיה לאחר שאעזוב את העולם הזה? האם אני צריך להרגיש את עצמי כקיים בגוף ומקושר עימו לחלוטין בהכול, או שאני יכול באופן כלשהו להתנתק ממנו? עוד מעט הוא ימות, ויכול להיות שאני אעבור למצב אחר? וכולי.

חכמת הקבלה היא חכמה שמאפשרת לאדם להתחיל לענות על השאלות על משמעות הקיום שלו. בעלי חיים אינם שואלים שאלות כאלה. ומי שמתעוררים בו רצונות, מחשבות והשתוקקויות, נקרא אדם. הוא כבר שואל דווקא שאלות אנושיות, ואת התשובה עליהן נותנת חכמת הקבלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו" מס' 5, 18.5.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yjcH5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest