מקובלים על מטרת הבריאה – חלק כ"ד

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים, ואני מבטיח לענות עליהן (ההערות בסוגריים הן שלי – מ.ל.).

השגחת הבורא היא השגחה מטרתית

"ההנהגות המקולקלות (אגואיסטיות), המצויות (רגילות) במצבי האנושות, הן עצמן (לפי מידת תיקונן) גורמות ובוראות את המצבים הטובים (המתוקנים). וכל מצב טוב אינו אלא פרי (בשל) עמלו (תיקונו) של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם (רק) על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב (מוערך לא לפי עצמו אלא…) המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע.

ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות (יצר הרע) המתהווה (בכל) במצב נבחן (בעצמו) לגורם וליוצר את המצב הטוב (השלם), באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו (כלומר, תלוי בהכרת הרע בציבור – זמן שאפשר לזרזו על ידי הסברה, חינוך והשכלה), אשר אז (לאחר הכרת הרע בתוכו והחלטה לתקנו) מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו (יצר הרע בתוכו וביחסים ביניהם) ולהסתדר במצב יותר טוב (בדיוק) לתיקונו של הדור ההוא (בלי לנסות לדלג על רצף של שלבי התיקון).

וכן זמן קיומו של המצב החדש, נמשך ג"כ עד שניצוצי הרשעות שבו מתבכרים ונגמלים לשיעור כזה שאי אפשר לסובלו, אשר אז מוכרחים (בלית ברירה) להרסו ולבנות מצב יותר נוח על מקומו. וכן הולכים המצבים ומתבררים, בזה אחר זה, מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה, שיהיה כולו בלי שום ניצוצות רעות (כבר לא יהיה מה לתקן ואז הוא יתגלה כגמר התיקון – מ.ל.)".

בעל הסולם, מאמר השלום

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על מטרת הבריאה – חלק כ"ג
מקובלים על מטרת הבריאה – חלק כ"ב
מקובלים על מטרת הבריאה – חלק כ"א