מקובלים על המקובלים – חלק ו'

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

מיהו המקובל?

מעלת האיש (תכונה וידע, לב ומוח מיוחדים), שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשוואת הצורה עם השי"ת, עי"ז שבכוח התורה (האור המתקן) והמצוות, הפך את הרצון לקבל (האגואיסטי), המוטבע בו, אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית' (הטוב המוחלט וההשפעה), ועשה אותו (דווקא את האגו שלו) לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו (ובכך דומה לבורא), שהוא השווה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו איבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף.

אף הנשמה (הנקודה שבלב של כל אחד, ההשתוקקות לבורא לאחר שמתעוררת באדם) כך, אחר שקנתה השוואה (תקנה את עצמה על ידי האור) אליו יתברך (רכשה את תכונת ההשפעה במקום תכונת הקבלה המקורית), הנה היא חוזרת (לחיבור עם הבורא לאחד שלם) ויודעת מחשבותיו יתברך (כאילו הן שלה, כיוון שהגיעה להשתוות הצורה עימו), כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו, בסיבת שינוי הצורה (מתכונת האור של הבורא) של הרצון לקבל, ואז מקוים בו הכתוב: דע את אלוקי אבי. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלוקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה (סודות נקראים רצונותיו ומחשבותיו של הבורא הנסתרים מהאדם בגלל ההבדל תכונות, והופכים להיות גלויים לאדם במידת השתוות תכונותיו לתכונות הבורא – מ.ל.)".

בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר

רשומות קודמות בנושא:
מקובלים על המקובלים – חלק ה'
מקובלים על המקובלים – חלק ד'
מקובלים על המקובלים – חלק ג'