דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / כוונה / מקובלים על הגישה ללימוד חכמת הקבלה – חלק ז'

מקובלים על הגישה ללימוד חכמת הקבלה – חלק ז'

חברים יקרים! אתם מתבקשים לשאול שאלות לפי נושאי הציטוטים של המקובלים הגדולים. ההערות בסוגריים הן שלי. (מ.ל.).

חשיבות הכוונה בזמן הלימוד

"…אם הוא מכוון בעת התעסקותו בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא "מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה (בכוונה לתקן את עצמו בעזרת אור התורה) של עשיית כלי דהשפעה… כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצה"ר, הכח הזה מתבטל (נשארת ללא אור)".

הרב"ש, שלבי הסולם, שנת 1988 (תשמ"ח), מאמר י"ב "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'"

"אחת מהנפלאות של תלמוד רזי תורה היא, שבזמן שאדם לומד את העניינים הנשאים הללו מתוך אהבה ורגש פנימי, אע"פ שאינו יכול לתפוס את העניינים בהבנה שכלית בהירה, מ"מ הם מרוממים את כל מהותו, ואח"כ מבהיקים הענינים עליו את אורם".

הרב קוק, "אורות התורה", פרק י', אות י'

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על הגישה ללימוד חכמת הקבלה – חלק ו'
מקובלים על הגישה ללימוד חכמת הקבלה – חלק ה'
מקובלים על הגישה ללימוד חכמת הקבלה – חלק ד'

2 comments

  1. מלבד הבקשה למאור שישנה את האדם,אפשר לבקש בעת הלימוד, שיתמלאו רצונות הכלי , שאדם מרגיש אותם בשעת שיעור(כמו הרצון שהאור המושג ישפך גם על האחפ? או שיפתחו דרכים שיעזרו בחינוך הדור הבא?)

  2. איך אני יכול להכריח את עצמי
    ללמוד עם "רגש פנימי"?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest