מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק ט'

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

תפילת רבים

"…המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות, דהיינו, נחמות כלל ישראל, כי חסרונו חסרון כללי. לכן גם השפע קדושה, היא כללית".

בעל הסולם, פרי חכם – שיחות, "כל המצטער עם הציבור"

"וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים".

הרב"ש, דרגות הסולם, מאמר 217 "ברח דודי"

"…אין לנו להתפלל אלא תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא, שעל ידי זה יבואו כל הישועות".

הרב"ש, דרגות הסולם, מאמר 36 "שומע תפילה"

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק ח'
מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק ז'
מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק ו'