מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק ב'

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

אהבת הזולת היא האמצעי להגיע לאהבת ה'

"ואף אם אנו רואים שיש שני חלקים בתורה: האחד, מצוות הנוהגות בין אדם למקום. והשני, מצוות הנוהגות בין אדם לחברו, הנה שניהם דבר אחד הוא. כלומר, המעשיות שבהם והתכלית המבוקש היוצא מהם – אחד הם "לשמה". ואין שום נפקא מינה (הבדל) לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או שעובד בשביל השי"ת. כי כן נחקק בנברא מלידתו, אשר כל שבא מזולתו, הוא כעין דבר ריק ובלתי מציאותי".

בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

"…הרגש ההתפעלות המגיע לאדם בעסק המצוות בין אדם למקום הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות המגיע לו בעת עסק המצוות שבין אדם לחבירו, כי כל המצוות מחויב לעשותם לשמה בלי שום תקוה של אהבה עצמית, כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו על ידי טרחתו זו מתשלום גמול או כבוד וכדומה, אשר כאן בנקודה הגבוהה הזאת מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש".

בעל הסולם, מאמר "הערבות"

"שני חלקים בתורה… מה שבין אדם לחבירו, ועל ידי זה תשתלמו גם במה שנוגע בין אדם למקום".

בעל הסולם, מאמר "מצוה אחת"

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על אהבת הזולת ואהבת הבורא – חלק א'
אחדות מביאה תיקון
עצות מעשיות להשגת האיחוד