דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מקבל, מכאן יוצא, שנותן

מקבל, מכאן יוצא, שנותן

במרחב הרוחני רק השפעה מהווה פעולה אקטיבית. אילו אפשרויות יש לי כדי לתת?

אני יכול לקבל מילוי מהבורא כדי לתת אותו לזולת. לשם כך, אני קודם כל מתרשם מהחיסרון של הזולת ומרגיש את החיסרון הזה כשלי, ואפילו עוד יותר משלי. כי כדי לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך", אתה צריך לאהוב אותו בפועל יותר מאשר את עצמך, כמו שעכשיו אני אוהב את עצמי יותר מאשר את האחרים.

לכן, אני מקבל מהזולת חיסרון ומעלה אותו לבורא ואומר לו: "את זה, בבקשה, תיקח, ואת זה בבקשה, תמלא. זה בשבילי הכי חשוב. זה בשבילי כמו התינוק שלי, יותר חשוב מעצמי". בתשובה אני מקבל מהבורא מילוי ומעביר לזולת.

בעצם, בזה אני מקבל הזדמנות, דרך החיסרון של הזולת להשפיע לבורא. כתוצאה מזה מילאתי גם את ה"כלים" של הזולת וגם "כלים" של הבורא. כי הוא רוצה להיטיב לנבראיו, וכלפיי זה כלי שאותו אפשר למלא. כך אני מממש את ההשפעה ההדדית, וכך שוב ושוב.

יוצא, שברוחניות אין פעולת קבלה? ההיפך, הפעולה שלי היא כל הזמן פעולת הקבלה. כי אני לא יכול להשפיע לאף אחד אם אני לא מקבל משהו ממנו. כל "חומר" שלי, זה רצון לקבל, רק איתו אני עובד. ואם אני נכלל במישהו, אז הפעולה שלי היא בזה שאני מקבל ממנו.

כל העניין כאן הוא בכך, שאני משתמש נכון ברצון לקבל שלי. כן, אני כל הזמן מקבל, אבל כך שהקבלה הופכת להשפעה. ולכן זה נקרא חכמת הקבלה.

אני בזה רוכש אפשרויות בלתי מוגבלות לקבל, וזו מטרת הבריאה מצד הבורא, להביא אותנו לתענוג, למילוי בלתי גבולי, אין סופי.

זאת הסכימה של התפיסה, ההשקפה הזאת, של השאלה הזאת, תחשבו על זה:

א. הנברא, זה רצון לקבל תענוג, ואין לו חוץ מרצון לקבל כלום.

ב. איך על ידי הרצון לקבל הוא פתאום רוכש אפשרות להשפיע גם לזולת וגם לבורא? מדוע הפעולות שלו נקראות פעולות של השפעה, על אף שהוא עובד עם הרצון לקבל?

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 14.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דרושים שניים להשפעה
המבקש שלא עבור עצמו, מקבל פי שניים
קיבלת? תעביר הלאה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WOrzk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest