מפת הגורל

בלוח השנה היהודי יש יחסים הדדיים מיוחדים בין הזמנים, מפני שבמערכת הרוחנית יש "מכשיר" שנקרא "זעיר אנפין" (ז"א), שעליו מתלבשת ה"מלכות", ומלמעלה נכנס לתוכו אור מה"בינה".

בזעיר אנפין יש חריצים מיוחדים במינם הדומים לחורים שדרכם הוא מאיר למלכות. כאשר נקודה כלשהי תואמת למקבל, למלכות, לנשמה, אז האור פוגע בה וזה נקרא "מזל", גורלו של האדם.

קיימים יחסים הדדיים מיוחדים בין הימים והלילות, בין זמנים שונים. לדוגמה, מה שאני יכול לעשות בשעה מסוימת בלילה, אני יכול לעשות ביום אחר, בשעה אחרת, ולמעשה יהיו לכך כמעט אותן תוצאות. מכאן אנחנו רואים באיזה אופן אור הבינה משפיע עלינו, ואנחנו מציבים את עצמנו בכל פעם בצד אחר של גורל חדש בהתאמה של זעיר אנפין ומלכות.

ביהדות ערכו טבלאות אסטרונומיות לפני זמן רב מאוד, בהן השתמשו קולומבוס, ניוטון ומדענים וימאים ידועים אחרים. גם אברהם היה אסטרונום ואסטרולוג גדול. האסטרולוגיה בזמנו של אברהם, בשונה מהאסטרולוגיה של זמננו, התבססה על קשר מדויק בין מיקום הכוכבים, ירח, כדור הארץ והשמש ביחס לכל אדם, ביחס לנשמה שלו, והיא לקחה בחשבון באיזה זמן עיבּרוּ אותו, מתי הוא נולד וכן הלאה. אם היינו יודעים כל זאת אז היה ידוע לנו גורלו של כל אדם, מה יקרה לו, כיצד הוא ינהג, ולא היה צורך במגידי עתידות. כזו היא המפה של הגורל שלנו.

מתוך שיעור וירטואלי, 30.12.2018

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest