מערכת אחת

"המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו.

ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, – שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו." (בעל הסולם, "השלום בעולם").

סביבנו נברא עולם עצום שמחובר הדדית באופן מוחלט. אין בו שום דבר חופשי. לכן האדם אף פעם לא יכול להיות חופשי, אפילו אם פתאום ימצא את עצמו בקצה העולם ולא יהיה אף אחד לידו. בכל מקרה הוא יהיה קשור לגמרי עם בני אדם אחרים.

עליו להבין, שגם במצב כזה שבו הוא כביכול נמצא בניתוק פיזי מכולם, הוא מקושר בגלגלי שיניים פנימיים, עם כולם, עם כל מיליארדי בני האדם בעולם. אנחנו עוד נגלה זאת. איפה שלא נימָצֵא, רצוי שתמיד נרגיש או נשתדל להרגיש, עד כמה אנו מקושרים עם כל העולם.

בעולם אין מצב שבו אני ארגיש חופשי לחלוטין. נדמה לי שאם נשכבתי על הספה, הדלקתי טלוויזיה או התיישבתי מול המסך של המחשב שלי אז אני לבד, אני חופשי. אני לא חופשי! בכל מקרה מלכתחילה, אני כמו חלקיק קטן שמקושר עם האנושות כולה.

אם האדם מרגיש זאת, אז בכל רגע נתון, הוא מתחיל לקבל אותות מסוימים. מצד אחד, נדמה לנו שעל ידי חיים כאלה, שבהם כל הזמן חושבים על כולם, אנחנו מאוד מעמיסים על עצמנו. אבל למעשה, באופן כזה אני מתחיל להרגיש מהר, כיצד אני משתף פעולה באופן הדדי איתם, כיצד הם משפיעים עליי, ודרכם אני מוצא מהר מאוד את הקשר עם הבורא.

מתוך שיעור וירטואלי, 21.07.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7u3u9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest