דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / מערכות שונות, מודל אחד

מערכות שונות, מודל אחד

מתוך שיעור הכנה לכנס בקרסנויארסק

שאלה: אנחנו עכשיו עושים הפצה של החינוך האינטגרלי. בעיקרון, זאת למעשה חכמת הקבלה שהותאמה לשימוש ההמונים. אני הייתי רוצה להבין את היחס באחוזים, כמה צריך להשקיע בהפצה הפנימית וכמה בהפצה החיצונית?

תשובתי: המדענים הרגילים חוקרים את השפעות ותופעות הטבע, מחברים את כל הנוסחאות, הקשרים והתרשימים. אחר כך, על סמך זה הם מתחילים לבדוק חומרים מתאימים ואחרי הניסוי מתרגמים את הכול לתהליכים טכנולוגיים מעשיים הנחוצים לחיים.

לפני שהפיתוח הטכנולוגי מגיע למדפי החנויות הוא עובר דרך ארוכה. בהתחלה המדענים עוסקים בנוסחאות, גרפים, חישובי פיזיקה ומתמטיקה, מתקנים. ואחר כך אתה רואה את המכשירים הארוזים בקופסאות בחנות. כל עקרת בית יכולה לקנות, נניח, תנור מיקרוגל, לשים במטבח, לחבר לחשמל ולחמם בו לחמניות.

תארו לעצמכם איזה תהליך מרגע הפיתוח של המיקרוגל, השפעתו על המוצרים השונים, וכולי, עד שעקרת הבית אופה בו עוגיות למשפחתה?! ואף על פי שהיא לא מכירה את העיקרון של עבודת המכשיר, זה לא מעניין אותה. היא רק יודעת שצריך לכוון לחום מסוים, זמן מסוים, ואז היא תקבל לחמנייה חמה. גם זאת פיזיקה והשימוש בה.

כך גם חכמת הקבלה. היא מסבירה את מבנה העולם, את הכוחות שמשפיעים עלינו, אבל בהתאם לרמה של האדם. הוא יכול ללמוד אותה כפיזיקה גבוהה, כלומר את הטבע הפנימי או כיישום מעשי על עצמו.

אנחנו חוקרים את חכמת הקבלה בצורתה הנקייה, בעזרת גרפים, נוסחאות, המון חומר קשה. אתם בעצמכם יודעים כמה שנים אפשר ללמוד אותה, מפני שלא ניתן ללמוד את כולה. אבל למעשה מסבירים לנו בסך הכול על השיתוף בין שני הכוחות: החיובי והשלילי, התיאום וההתכללות ההדדית ביניהם, הסביבה שנוצרת ביניהם כתוצאה מזה, כיצד אנחנו יכולים לשנות אותה לנוחותו ולטובתו של האדם כדי לנצל את הכוחות הללו בצורה יעילה יותר. אבל הבעיה היא, שכדי שהאדם יוכל לנצל אותם, עליו להיות מתוקן.

מסתבר, ששיתוף בין שני הכוחות הללו (החיובי והשלילי) אנחנו לא מנצלים ברמה של התכונות הפנימיות שלנו אלא ברמה אגואיסטית, מנסים לשעבד לא רק את כל הטבע אלא גם את המשפחה, המדינה, כל האנושות ואת כל כדור הארץ ולעשות מהם ככל העולה על רוחנו.

וזה מתאפשר לנו עד במידה מסוימת, לא רבה, כיוון שהטבע אוסר זאת. כלומר, אותם שני הכוחות אבל ברמה הבאה, ברמה האנרגטית אינם מאפשרים לנו לנהל אותם. הרמה הזאת מתגלה לנו רק במידת השתוות הצורה שלנו לשני הכוחות הללו. אבל אם האדם יתחיל לשנות את הטבע שלו, אז הוא יכול להשתמש בכוחות הללו ולנהל אותם.

העולם שלנו הוא חלל שבו אנחנו קיימים עם הטבע האגואיסטי שלנו, משום שכך נולדנו והתפתחנו ובמסגרת הזאת אנחנו יכולים להשתמש בכוח החיובי והשלילי בטווח המותר.

הדרגות הבאות הן 125 המדרגות של התנגדות בין הכוחות הללו. אלה לא סתם דרגות כוח או יכולת, אלא הן דרגות איכותיות חדשות, שכתוצאה מהחיבור ביניהן נוצרות צורות חיים חדשות לגמרי. אנחנו לא מסוגלים לחדור לשם, מכיוון שאפשר להבין את הדרגות מעלינו רק במידת השתוותנו אליהן.

נכון לעכשיו, כל האנושות נכנסת למשבר האחרון, מפני שהיא כבר התפתחה עד לדרגה שעליה להשתנות ולעלות מהדרגה הנמוכה ביותר לדרגה הבאה. עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש זאת.

המעבר לשלב הבא כרוך בשינוי הטבע שלנו מאגואיסטי לאלטרואיסטי. וכאן מתעוררת הבעיה. אנחנו לומדים כיצד לשנות את הטבע שלנו, בהתבסס על העובדה שאנחנו בעצמנו נמשכים לזה. אבל רוב האנשים אינם נמשכים לשום דבר, אז הטבע והמשבר יאלצו אותם לעסוק בזה.

הם לא יעסקו בזה כמונו. אנחנו לומדים את השיטה בעצמה, את המבנה, את שיתוף הפעולה בין שני הכוחות, את שדה הכוחות ביניהם, האורות, ההתערבות בין הכוחות. את כל זה אפשר לתרגם לשפת פיזיקה טהורה או לשפת הרגש, מפני שהכול עובר דרך האדם, או בצורות ביטוי אחרות. אנחנו מכירים זאת מהמקורות שלנו.

והאדם הפשוט, שאינו נמשך קדימה כמונו יצטרך בכל זאת לעלות לדרגה הבאה, כי החיים דוחפים אותו על ידי הייסורים, לא יצטרך לעשות זאת. הוא כמו עקרת הבית שמשתמשת בתנור המיקרוגל. צריכים רק להראות לה, ללמד אותה על מה לוחצים והכול יסתדר.

וצריך להתחשב בזה. לכן עלינו לשכתב את השיטה הזאת בצורה הפשוטה והנגישה ביותר, כי בזה תלוי העתיד הגשמי וגם הרוחני שלנו. כלומר, אם אנחנו רוצים להגיע לגילוי המדרגה הבאה, לשלב הבא, אפילו למימד הבא (על אף שזה נשמע מיסטי, אבל אנחנו לא מיסטיקאים), אז עלינו להתאים את השיטה לעצמנו ולשכתב אותה בצורה פשוטה לאחרים.

אם ניקח ספר לימוד של חוקי ניוטון ברמה אוניברסיטאית, נראה שאלה נוסחאות מורכבות ביותר, אבל בבית הספר אנחנו לומדים אותן כנוסחאות קצרות ומופשטות: מסה, מהירות, תאוצה, נפילה חופשית, וכולי. בדיוק כך אנחנו צריכים לשכתב את כל החוקים המסובכים שלנו, לפשט בצורה מרבית את היחסים האינטגרליים. זאת בעיה רצינית ביותר ועלינו לטפל בה.

אנחנו לומדים על היחס בין שני הכוחות, לפי היחסים בין גבר לאישה במשפחה או הורים עם הילדים או יחסים אחרים ברמה הגשמית או בקשר בין שתי מערכות: חיובית ושלילית בצורת "אבא ואמא" או "זו"ן" או "אריך אנפין" ו"עתיק". אף שהשמות משתנים, העיקרון נשאר, הקשר בין פלוס למינוס. בהתאם לעוצמת הקשר ביניהם נקבע הגובה של המערכת שהם מולידים.

כשאני עושה שיחות של "חיים חדשים" או דן בנושאים אחרים, הפנימיות שלי בכלל לא משתנה, כי בשבילי זה אותו התרשים. בדיוק כך בזמן השיעור, במשך שלוש שעות אנחנו קופצים מנושא לנושא, ואני, יחד עם זאת, בכלל לא מתעייף, אני יכול ללמד עוד עשר שעות. אתם מתעייפים אבל אני לא, כיוון שלי יש מודל אחד.

מתוך שיעור הכנה לכנס קרסנויארסק, שאלות ותשובות, 13.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הפצה ואיחוד
שתי שיטות של הפצה
השיטה האינטגרלית: הווה ועתיד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest