מערבולת של חישובים ותועלות

שאלה: האם דיכוי רצון אגואיסטי אחד באחר, זוהי עבודה רוחנית?

תשובתי: אתה בסך הכול מחליף רצון אחד באחר, כמו בשוק. איזו עבודה רוחנית זו? אם למשל, הייתי רוצה לשכב על הספה ולצפות בכדורגל, אבל אשתי הייתה מבקשת ממני ללכת לשוק ולקנות עבורה תפוחי אדמה, הייתי שוקל מה עדיף לי? לצפות בכדורגל או לוותר וללכת לקנות תפוחי אדמה. אם לא אלך לשוק, אז הילדים יישארו רעבים, האישה תעורר מהומה וזה ״יעלה לי ביוקר״, לכן אני עושה חישוב שעדיף לי לפספס את הכדורגל וללכת לקנות תפוחי אדמה. בעולם שלנו לא יכולים להיות חישובים אלטרואיסטיים. הדחפים הכי גבוהים של האדם, הם הדחפים האגואיסטיים בלבד.
שאלה: מה זה אומר לעשות עבודה רוחנית ללא חישוב אגואיסטי? האם תוכל לתת דוגמה?
תשובתי: אין דוגמה לעבודה רוחנית בעולמנו. נניח שאני מעביר חלק מהמשכורת שלי לרעבים באפריקה, אף אחד לא יודע על כך, גם לא תושבי אפריקה, ואני לעולם לא אכיר אותם. פשוט החלטתי וביצעתי. מדוע עשיתי זאת? מאיפה היו לי האנרגיה והרצון לנהוג כך?
מאחר שאנחנו מהווים רק רצון אגואיסטי אחד, שהוא הרצון ליהנות, זה אומר שאנחנו מקבלים תענוג כלשהו מהפעולות שלנו, אחרת לא היו לנו כוחות לעשות ולו פעולה אחת. האטום לא יכול היה להסתובב, המולקולות והאלקטרונים לא יכולים היו לזרום בגופנו, אם לא היינו רואים לפנינו תועלת.
יתרה מזאת, ככל שהתועלת פחות גשמית ויותר פסיכולוגית או רגשית, כמו מתוך אהבה, כך היא נותנת לנו יותר אנרגיה. למשל, כדי להרוויח לעצמי תענוג מאוכל טוב, אני מוכן לבזבז כסף, אבל כדי להרוויח תענוג מאהבה או מנקמה, אני מוכן לבזבז את כל החיים. כלומר נעשה כאן חשבון ביחס לסוג הרצונות. האהבה והרעב מנהלים את העולם.
שאלה: מה מניע את האדם ברוחניות?
תשובתי: גם אהבה ורעב, אלא שהחשבון הוא אחר: אני מעביר את הדגש, את החשיבות מאהבה לעצמי לאהבה לאחרים, לכל האנושות. זה מאפשר לי להרגיש את הבורא, להיות דומה לו.
מתוך שיעור וירטואלי, 18.12.2016