מעצב של הנשמה

"ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק כ', פסוק י"ג).

תוך כדי מימוש לא נכון של הרצון, החלק הזכרי, כמשפיע, הופך למקבל, ובזה ממית את עצמו.

זאת אומרת, רצון שאפשר להשתמש בו ב"על מנת להשפיע" אבל השימוש בו הוא "על מנת לקבל". בזה אנחנו לא סתם יוצרים מגע לא נכון בין החלק הזכרי והנקבי של הרצון, אלא מנמיכים את הדרגה שלו.

ועל זה נאמר "מות יומתו", מגעים כאלה ממיתים בעצמם את עצמם.

"ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק כ', פסוק י"ד).

מדובר על "קצר", קשר לא נכון בין המדרגה העליונה והתחתונה. זה בלתי אפשרי.

"ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק כ', פסוק ט"ו).

דרגת חי של הרצון לא מוכן לשימוש בעל מנת להשפיע. הרצון יורד בדרגה אחת ומתחיל לגדול שוב מדרגת צומח לדרגת חי, ואחר כך לדרגת "מדבר".

"ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק כ', פסוק ט"ז).

בתורה כל הזמן מדובר רק על כך, באיזה אופן האדם צריך למיין בתוכו את הרצונות, להשוות ביניהם בצורה נכונה וליצור מהם רשת נכונה.

לדוגמה, יש לנו במוח הרבה מאוד נוירונים. הם צריכים להתחבר ביניהם לסינפסות (קשרים), שבהם תלוי הכול. אם הקשרים הם נכונים, אז האדם הוא נורמלי. אבל אם המגע בין הנוירונים הוא לא נכון, ויש לך למשל חמש מאות אלף נוירונים במקום מיליון, אז הילד שלך נולד לא מפותח.

לכן התורה מסבירה, איך ליצור בתוכנו בצורה מדויקת מערכת נכונה, כי היא ניתנה לנו לגמרי הרוסה. אבל בזה שאתה מרכיב אותה, אתה מתחיל להבין את העיקרון הפנימי שלה, שאי אפשר להשיגו בצורה אחרת. אתה כמו ילד קטן, שבעזרת צעצועים מתחיל לרכוש חכמה, בכך שמבין כיצד הם בנויים. כך גם כאן ניתנות לנו הוראות נכונות, כדי שאנחנו נבין את הרעיון של הבורא. רק דרך העבודה הזאת אנחנו מכירים ומשיגים אותו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 23.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מערכת החלשת האור
מוטציה של יחסים הדדיים אנושיים ותיקונה
עלויות של קומבינטוריקה