מעגלים עולים

Laitman_2012-11-07_gruzia_7633.jpg

שאלה: אם כל אחד ב"עשירייה" רוצה לבטל את עצמו, אז מדוע הם מגיעים לשנאה?

תשובתי: אם כל אחד מבטל את עצמו, אז אנחנו מתחילים לעלות, ואז מוסיפים לנו אגו נוסף. נניח, שאנחנו היינו יחד והשגנו איזה קשר בינינו, שמהקשר הזה כל אחד קיבל איזה שהוא כוח שמאפשר לו לבטל את עצמו כלפי החברים.

בעיגול הקודם שלנו כולנו היינו שווים, וכתוצאה מהעבודה ההדדית אנחנו עולים ויוצרים עיגול חדש, שבו כולנו הופכים לגדולים יותר וגבוהים ממה שהיה קודם. כל אחד מאיתנו כאילו נשאר במקום, אבל מעלה את כל העיגול ומסתכל עליו מלמטה. כל החברים נמצאים למעלה ורק אני נמצא למטה. אני לא רואה את עצמי בעיגול העליון, אלא רואה את עצמי למטה, וכך כל אחד מאיתנו רואה את הקבוצה יותר גבוהה ממנו.

אנחנו כולנו יחד ביטלנו את עצמנו כלפי האחרים ובאופן כזה קיבלנו כוח גדול משותף: עלִינו ותיקנו את עצמנו. כלומר במצב החדש הזה אנחנו השגנו את הביטול העצמי הכללי שלנו, אבל איך אנחנו נוכל להמשיך לגדול? וכאן לכל אחד מאיתנו מוסיפים אגו כדי שאנחנו נוכל לגדול, כמו שבּעוּבר מוסיפים בשר, ואחר כך הבשר הזה צריך לקבל צורה מסוימת. העוּבר מקבל את הדם של אימא, שנקרש והופך לבשר שלו שמתוכו הוא גדל.

תוספת האגו הזה מולידה בנו שנאה, ואנחנו מרגישים אותה בכל מדרגה. אם אנחנו עלִינו וביטלנו את עצמנו, ובזה הפכנו להיות מוכנים לעלות למדרגה הבאה, אז אנחנו מקבלים מהשבירה תוספת של רצון לקבל לא מתוקן. היינו, בעביות שורש, אבל במצב החדש, נדרשת כבר עביות א', מפני שאנחנו צריכים לקבל את הדלתא הזאת בין המדרגות, תוספת האגו שמתגלה כשנאה. דווקא היא עוזרת לנו לגדול.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
גאווה משפילה והשפלה עצמית גבוהה
פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול
שיטת המראה ספירלית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ghpJK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest