דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מעבר מדורג בין ההווה לעתיד

מעבר מדורג בין ההווה לעתיד

כנס חרקוב. שיעור מס' 1.

בואו נברר, מה נדרש מאיתנו בכנס?

קיים אני. אחרי זה, אני מכוון את עצמי לקבוצה כדי להתחבר (1). שם הכנס שלנו הוא, "חיבור למען עלייה", כדי למשוך על עצמנו את המאור המחזיר למוטב (2).

בתגובה, הוא ישפיע (3) ויחבר אותי ואת הקבוצה לדבר אחד שלם (4). פעולה זאת נקראת תיקון הכלי. ואחר כך אותו האור יתגלה, בכך שימלא את החיבור שלי עם הקבוצה (5).

heb_o_rav_2012-08-17_lesson_congress_n1_pic25

עליי לזכור את כל זה. כל אחת מהפעולות הללו מתפרקת למערכת ענקית של שיתוף פעולה ביני לקבוצה. אני צריך להרגיש מעל כולם שאני יכול לעורר, לרומם אותם. עליי להחדיר בהם ביטחון בהשגת המטרה, אנחנו ממש עכשיו הולכים להשיג אותה. אסור לי להרשות לעצמי אפילו רגע של ספק, אף על פי שממש איני רואה ואיני יודע מה אנחנו עושים. באמת, בצורה מדעית, רצינית – אין לי ניסיון בזה, אבל כך אני עושה.

בלתי אפשרי לעלות לדרגה הבאה אם אינך עוסק בחוק "שלילת השלילה". רק אחרי שאתה שולל את המדרגה הקודמת ורוצה לעלות למדרגה הבאה, זה פועל עליך.

כלומר, עליי לעורר השראה אצל חברים. עליי לעזור לכולם, להרגיז אותם, לעורר, לגרות אותם שכל זה נמצא לפנים. עליי להתנהג כך שהם יקנאו, שיחשבו שכבר יש לי את זה, שאני כבר גדול, יודע הכול, ואני יותר גבוה, יותר מתקדם. וכך כל אחד לפני כל אחד ולפני כולם. אז נוצרת סביבה שתמשוך אותנו קדימה.

ובו בזמן, כל אחד צריך להרגיש שהוא יותר נמוך מהאחרים. בזכות זה הוא יוכל לקבל מהאחרים את מה שהם מציגים בצורה כזאת, הכרת מטרה ענקית, השגה ענקית מקדימה והתקדמות לקראתה.

אנחנו לא עוצמים עיניים, אנחנו מבינים שכל זה, בעצם, רק משחק. אבל זהו משחק לפני האור. אם אנחנו עושים על עצמנו מאמצים כאלה, אז אנחנו יוצרים בתוכנו מעבר מדורג, דלתא, פער בין ההווה לעתיד. אם הוא יגיע לערך המינימלי הנדרש, אז האור ימלא אותו.

הפער הזה הוא המהות של עשר הספירות הראשונות של הקשר בינינו או עשר הספירות הראשונות של הכלי שלנו, הנשמה שלנו. "נשמה" – זאת המערכת שמתגלה בינינו ושבה כולנו ביחד מרגישים את עצמנו קיימים בתוך תכונת ההשפעה, כלומר, בדרגה גבוהה יותר.

זה צריך להיות היחס שלי כלפי הקבוצה.

בנוגע לכל יתר הדברים שקורים כאן, אני משתתף בצורה מקסימלית. אני הגעתי לכאן כדי להתכלל, "להתעמק", לשחק בכל מה שקורה כאן, כמו ילד קטן, בביטחון מלא, בהתלהבות. ואז ישפיע האור העליון.

ככל שנשתדל, דווקא זה יעבוד, מסירותו של האדם, המוכנות שלו להתנתק מהאגו שלו, מהידענות שלו, מהשכל שלו, שבעצם, כפי שאנחנו רואים היום, כבר לא נותן לנו שום דבר ורק כל הזמן מושך אותנו למטה.

גם בסדנאות אני צריך להרגיש כל אדם, כל חבר שלי. יתכן שהוא אומר שטויות, פולט דברים נדושים, מפזר משפטים שלמד בעל פה מהספרים. למעשה, כך אני שומע אותו דרך האוזניים שלי ומבין עם השכל שלי – ועליי להתנגד לזה. עליי לקבל את דברי החבר כמו מתנה מהשמים, כאילו הבורא מלמעלה אומר לי אותם.

אנחנו למדנו את הפרק על "תפיסת המציאות" – מציאות הפוכה שנמצאת מחוץ לנו. כדי להתכוונן למציאות הזאת שאינה נמצאת בתוך האגו שלי, אלא בחוץ, עליי לבצע היפוך, תנועה הפוכה מתוך עצמי. אם מה שאני שומע בתוך האגו, נראה לי חסר משמעות, עליי לעשות פעולה הפוכה: אני מסתכל על החבר כמו מהופנט. אנחנו יושבים בקבוצה בת עשרה אנשים, ועל כל אחד אני מסתכל כמו ילד קטן. לא חייבים להבין בדיוק את מה שהחברים אומרים, על אף שזה רצוי בשביל הקשר. אך זה לא העיקר. הם כולם בשבילי חכמים גמורים, צדיקים… וכל מה שהם אומרים, הוא מעל לכל הספקות שלי.

מדוע זה נחוץ? – כדי להתעלות מעל האגו. בעיקרון, לא חשוב לי מה לשמוע. כל זה רק כדי לבצע מאמצים "נמרצים" פנימיים ולהתעלות מעל האגו. ואז אני פותח לפני האור העליון הזדמנות להיות קרוב אלי יותר.

העיקר שאני כל הזמן אשתוקק בתוך העשירייה שלי להרגיש את הכוח הפנימי שמתגלה בינינו יותר ויותר. משהו שמתחיל להיוולד, כאילו האוויר נעשה פתאום סמיך, נעשה מוחשי, ובתוכו מתחילים לגלות קשר פנימי כלשהו בינינו. כפי שאימא מרגישה שמשהו קושר אותה לילד שלה – שלא ניתן לנתקו, זה יותר חזק משרשראות, מכל דבר אחר. כך אני צריך להרגיש שנוצרת בינינו מערכת קשר אמיתית.

זה בדיוק מה שצריך להיות באמת בין האנשים, אבל זה יתגלה לנו רק בהתעמקות הדרגתית בתוך המערכת הכללית עד המדרגה ה- 125, האחרונה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס חרקוב, 17.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המעגלים שלי ברשת הרוחנית
אל תתביישו לשחק
כיצד רוכבים על החמור: משיכה או דחיפה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZS3FM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest