דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / מעבר דרך אֶדום

מעבר דרך אֶדום

"וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו: נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם לא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך… ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך: וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו" (חקת, פרק כ', פסוקים י"ד-י"ז, י"ח-כ"א).

אדום זו תכונה של אגו נוקשה, ולכן לאפשר לישראל לעבור דרכו, זה אומר לקשור את עצמו איתו. הרי אדום נמצאים בשטחה של ירדן הנוכחית, ונראים היטב מצידה של ישראל. הם מסמלים בפני עצמם מעבר לארץ ישראל, שאי אפשר לגשת אליה בדרך אחרת. ארבעים שנה עם ישראל רוכש את תכונות הבינה במדבר, נדודים אין סופיים שבהם מדובר על שילובים רוחניים של המלכות עם הבינה: באיזה אופן להכין את עצמנו כדי להיכנס לארץ ישראלמלכות) ולהשתלט עליה על ידי תכונת הבינה שנרכשה. רק לאחר מכן, היהודים נכנסים לארץ המובטחת. אבל היא עדיין לא ארץ ישראל, מפני שנמצאת תחת שליטת שבעת העמים. ואז מתחיל הכיבוש שלה, עיבוד תכונות הבינה.

לכן המעבר דרך אדום, זה מעבר של העם מהמלכות לבינה. אבל לא נותנים לו לעשות זאת, מפני שעל התכונה האגואיסטית האחרונה לפני הכניסה לארץ ישראל, צריך להתגבר בכוח. כי בישראל מחכים להם שבעת העמים האגואיסטיים, שבע כוחות עצומים של טומאה: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, וגם אותם צריך לכבוש ולתקן. לכן מלך אדום דוחה אותם, כדי שהם יתכוננו למעבר האחרון, יתאספו ויבינו שללא בורא הם לא יעברו. המעבר צריך להיות הכיבוש שלהם של עצמם, ניצחון על האגו שלהם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 24.6.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Rr22c

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest