קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קראתי מאמר שמדבר על כך שהתקופה שבה כיסו את מפת העולם בכוח הנשק, הולך ונבלע בעבר. הכלכלה הפכה לשדה העיקרי של הקרבות והמאבקים המודרניים.
בעולם המודרני פועלות סנקציות, שמהן החזקים סובלים פחות מאשר החלשים. במשא ומתן של עסקות סחר משתמשים בנשק כלכלי.
בהדרגה התקווה להידברות ולהסכמה הדדית בקנה מידה עולמי נעלמת, ואילו כורי העכביש של כל מיני הסכמים הולכים וגדלים. בשטח שחקנים חזקים עובדים על יצירת שווקים סגורים, שאליהם ישנה גישה רק לחברות שלהם. הם לא מתכוונים לאחד את הכלכלה העולמית לגוף אחד.
בעבר היה נהוג לחשוב, שחברות ותאגידים רב-לאומיים יעזרו להביא לעצמאות של מדינות עוינות, ובזה יסייעו לחיזוק העולם. אבל למוסדות בינלאומיים אין צורך בשיתוף פעולה, הם רוצים תחרות ברמה גיאופוליטית.
אני חושב שלא יכול להיות אחרת, העולם מתפתח על ידי התפתחות האגו בתוכו ולכן הרוע דוחף את העולם קדימה. לכן להיות אופטימיסט מסמל את אי ידיעת הבסיס של התפתחות העולם. כי הרי נאמר: "בראתי יצר הרע (אגואיזם), בראתי תורה תבלין", וללא ידיעה של תיקון האגו על ידי הכוח הנגדי לו, יש לנו רק כוח שלילי אחד בעולם שמנהל ומדרדר את הכול לאבדון.
