דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מסתבר, שהכל נמצא בתוכי

מסתבר, שהכל נמצא בתוכי

laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_70.jpg

כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 1

שאלה: כיצד ניתן לדעת, שאני באמת אוהב את החבר שלי, ולא משקר לעצמי?

תשובתי: את זה צריך ללמוד, ולהשתדל גם לעשות. אך הניסיון לא מגיע מיד. כשאני רק מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, אומרים לי, שעליי להתחבר עם האחרים, לצאת מתוך עצמי ולנסות להרגיש את הזולת, ושרק בתוך הקשר הזה ניתן לגלות רוחניות. אני שומע את המילים האלה, אך בינתיים בשבילי זה סתם צליל ריק, אני פשוט לא מסוגל לקלוט אותן.

כך זה נמשך חודשים, אך הזמן הזה לא עובר לחינם: בכל פעם, במקצת, משהו מחלחל פנימה. בהדרגה אני מתחיל להבין, שאין ברירה, ולמרות חוסר האכפתיות, הדחייה והסלידה מזה שאני צריך להתחבר עם מישהו, אני בכל זאת מנסה לעשות את זה איכשהו.

ובמיוחד אנחנו צריכים להשקיע מאמצים לחיבור בינינו בזמן השיעור. מפני שבספרים, שאותם אנחנו לומדים, כתוב על המצבים המתוקנים שלנו, על הקשר הנכון בינינו. מדובר שם על המון פעולות ותכונות, שאותן אנחנו לא מבינים כלל: על ספירות, פרצופים, עולמות, זיווגים דהכאה, על כיצד האורות נכנסים לתוך הכלים/הרצונות ויוצאים מתוכם. אך למעשה, כל הפעולות האלה מתרחשות בתוכנו בהקרנה החוצה.

בדיוק על זה כתוב בספרים. זוהי פסיכולוגיה רוחנית מיוחדת, שמתארת פעולה הדדית ביני לבין העולם החיצוני. הרי בינתיים, בתכונות האגואיסטיות שלי אני תופס עולם שנמצא בתוכי. אני לא יכול להוציא את העיניים או האוזניים שלי החוצה, אלא קולט את מה שעובר בקצות העצבים שלי ודרכם מגיע אל המוח.

שָם המידע הזה מעובד, ומופיעה אצלי תמונה כללית שנבנית על בסיס חמשת החושים שלי. כלומר, זו תמונה, שאותה אני מרגיש בפנים! רק נדמה לי, שכל זה נמצא מבחוץ.

אך כשאני מנסה לצאת מתוכי החוצה, לרצון של הזולת, אני רוכש חמישה חושים אחרים, חיצוניים ביחס אליי. הם נקראים: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. ובהם אני מתחיל לתפוס תופעות חיצוניות, מה שמתרחש בחוץ. חכמת הקבלה מסבירה, באיזה אופן אני מרגיש את מה שמתרחש מחוץ לי.

לכן, כשאנחנו קוראים ביחד ספר, שנכתב על ידי מקובל, ומנסים לגלות בו כיצד לתפוס את העולם, בכך שנצא מעצמנו, מתוך האגו שלנו, זה לקראתו של זה, אפילו שעדיין לא מבינים, על מדובר בו, אך משתוקקים להרגשה הזאת, אז אנחנו גְדֵלים ברוחניות, ומתפתחים כדי להפוך להיות אדם.

גם בעולם שלנו, בכך שרוצים להיות גדולים, אנחנו משׂחקים בכל מיני משׂחקים, מבצעים כל מיני פעולות וכך גדלים. והנה גם בעבודה הרוחנית שלנו זה צריך להתרחש בדיוק באופן זהה: בטבעיות ובפשטות.

אך בעולם שלנו, במקום בו אני מתפתח רק תחת השפעת כוח אחד, האגו שלי, מעוררים אותי להתפתח בכיוונים כמו, כיצד להפוך להיות עשיר, מצליח ומפורסם. אף אחד אינו דוחף אותי להתעלות רוחנית, להתפתחות המתרחשת בין שני הרצונות.

לכן אני צריך להיכנס לחברה קיימת ולעורר אותה לכך, שהיא תיתן לי רצון לרוחניות, כדי "שתבעיר בי אש" ואני אשתוקק לעולם הרוחני, כמו שבעולם הזה אני משתוקק להשיג את מה שאני מאוד רוצה לקבל.

במילים אחרות, כדי להפוך להיות אדם, אני צריך בעצמי לעצב בתוכי רצון לכזאת התפתחות. זה מאוד קשה, ותלוי ביחס שלי לסביבה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס במדריד, 04.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
זהירות: כלב עצבני!
מה נותן לנו חיבור?
מעלית לעולם הרוחני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qZeUz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest