דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מסתבר שגזרתי לעצמי את דיני

מסתבר שגזרתי לעצמי את דיני

laitman_2009-08_2934_70.jpg

הבורא בכוונה חילק את התפיסה שלנו לפנימית וחיצונית, כדי לאפשר לנו להשיג הכרה בניגודיות של הקבלה וההשפעה. אם היינו תופסים הכל בתוכנו, לא היינו יכולים להבין זאת. היינו נתקעים במקום אחד, כמו כלב שמסתובב סביב זנבו.

לדוגמא: בכל אחד מאיתנו יש המון תכונות שאינן ידועות לו, אני אוהב לשקר, לשלוט, להתגאות בפני אחרים, לגנוב פה ושם. אני שונא את כל התכונות האלו, אך הן שלי! ולכן אני מוחל לעצמי עליהן… אבל אם אני רואה את התכונות האלו במישהו אחר, אני פשוט שונא אותו!

כלומר, אם הייתי תופס שהכל שייך רק לי, אף פעם לא הייתי מצליח לצאת מתוך עצמי, מתוך האגו שלי, ולעבור לצד של ההשפעה.

מה זה אומר: "כל הפוסל במומו פוסל"? זה אומר, שכשאני תופס את התכונות האלו כאילו הן חיצוניות לי, אני רואה אותן בצורתן ובמצבן האמיתי. אם הן היו בתוכי, לא הייתי מתייחס אליהן בצורה אובייקטיבית, כי הרי הן היו שלי. תנסו להגיד לאימא שהילד שלה לא חכם ויפה… היא תמיד סבורה שהוא הכי יפה והכי חכם בעולם.

מאחר ואני מתייחס לתכונות האלו כחיצוניות וכזרות, עם סלידה ושנאה, אני יכול לראות את התכונות שלי בצורתן האמיתית, כי הרי כבר אינני מסתכל בצורה משוחדת. אני יכול לבקר אותן באופן נכון וחכם, והאגו שלי רק עוזר לי בבירור הזה. האגו הופך לשופט מחמיר שמקפיד על כל פרט קטן. אחר כך אני מגלה שהתכונות הללו היו שלי, שמה שאני כל כך שונא באחרים, נמצא בתוכי! הראייה החיצונית פוקחת את עיניי ומאפשרת לראות ולזהות חסרונות, ורק אחר כך אני מגלה שהם אצלי בפנים.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 04.01.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3JwE0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest