דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / מסע באוקיינוס של אור

מסע באוקיינוס של אור

מיכאל לייטמן

שאלה: ברוחניות אין זמן, אבל אנחנו חייבים לפעול בתוך הזמן הגשמי?

תשובתי: כשאנחנו יוצאים להרגשת העולם הרוחני, אנחנו פועלים למעשה רק בתוך שדה של כוחות – כמו באוקיינוס, שבו אנו מוקפים במים מכל הצדדים. למעשה, שדה כוחות זה גם נקרא "מים", כי קודם כל זה אור חסדים (אור של חסד, "מים"), שבו נמצאים חיים, הארת חוכמה.

אור חסדים ממלא הכול, אין לו צדדים, לא ימין ולא שמאל, אין למעלה ולמטה. בכל האוקיינוס של אור החסדים, מהמרכז שלו מתפשטים עיגולים – רמות של אור חוכמה, כמו בשדה מגנטי או אלקטרוסטאטי, שהמתח בהם משתנה במידת ההתרחקות מהמרכז.

כאשר אדם נכנס להרגשה רוחנית, הוא תופס בכל החושים שלו, שבהם אין את תחושת הזמן, התנועה, המקום וקיום המציאות, כמו בעולם שלנו. ולמרות שלמרחב הרוחני יש זמן משלו, תנועה ומרחב משלו, וקיום המציאות, אבל הם רק מכונים כך, בשמות כמו הגשמי.

במושג זמן מכונות פעולות שהאדם מבצע, בכך שמשנה את עצמו. התוצאה מפעולות אלה, היא השינוי הפנימי שבאדם – התנועה שלו בשדה הרוחני שנקראת תנועה. והוא נע בשדה זה בהתאם לשינויים שלו, וכך הופך דומה יותר ויותר לשדה הזה – וכל הזמן מתקרב למרכז שלו.

מקום – זו ההימצאות שלו בתוך אותו שדה. הוא תמיד נמצא בנקודת האיזון שלו עם השדה – כמו מטען בשדה מגנטי או אלקטרוסטאטי. והעיגולים, שאותם הוא עובר בזה אחר זה, בהתקרבו למרכז השדה, ועקב כך מבצע שינויים פנימיים בתוך עצמו – הם נקראים עולמות.

מתוך שיעור מס' 1 בקונגרס צפון אמריקה

רשומות קודמות בנושא:
אין לי זמן…
זמן – תולדה של אגואיזם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7vYFz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest