דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מסיכה, אני לא מכיר אותך!

מסיכה, אני לא מכיר אותך!

שאלה: מדוע המעבר מעבדות אחת, של פרעה, לעבדות אחרת, של הבורא (שליטת האור), נקרא חירות?

תשובתי: עבדות או חירות נקבעים לפי איך שאני יכול להשתמש בטבע שלי. אם אין לי ברירה ואני מוכרח להשתמש בו לפי מה שהאגו שלי מכתיב לי, זה אומר שאני נמצא בשליטת הטבע האגואיסטי שלי, תחת הדיכוי של פרעה. אז היחס שלי לשליטה הזאת תלוי במדרגה שלי.

אם אני קובע ששליטת האגו עליי היא רעה, אני מתחיל להרגיש את הגלות. ובהרגשת הגלות ישנן ארבע בחינות או "400 שנה" שבמהלכן אני מתפתח עד שאני מתחיל להכיר בכך שהיציאה מהגלות אפשרית רק בעזרת הכוח העליון הטמון בתוך הטבע האגואיסטי. אני מגלה אותו בבחינה האחרונה, בבחינה ד'. ולאחר מכן אני יוצא מהגלות.

אם בבירורים הפנימיים שלי אני מגלה את התלות שלי בבורא, שמסתתר בתוך פרעה והכביד את ליבו, אם אני מגלה את הבורא בתוך פרעה ואני מבין שהוא בכוונה מסדר לי את המכשולים הללו ופרעה הוא רק הלבוש שלו, מסיכה רעה, אם אני רואה דרך זה את לבוש הבורא – אני מתייחס לשניהם בהבנה.

אני מבין בשביל מה אני צריך את הבורא, ובשביל מה את הלבוש, וכיצד הלבוש עוזר לי לגלות את הבורא, הרי אחרת לא הייתי מגלה אותו. ואני גם חייב לשמור על הלבוש החיצוני הזה, הרי בלעדיו לא אוכל לראות בפנים את האור העליון, את תכונת ההשפעה. דווקא בעזרת הלבוש אני מתייחס בצורה נכונה אל האור, לתכונת ההשפעה, לבורא.

אם אני בונה בתוכי יחס נכון, גישה בוגרת, בלי לרצות שהלבוש ייעלם, מתוך הבנה שפרעה מקרב אותי לבורא, שדווקא דרכו אני יכול לראות את הבורא, ולא בשום דרך אחרת, אז אני מתקדם למדרגה שנקראת "400 שנה".

ואם אני עובד נכון, אני יכול לצאת ממצרים לפני שנגמרות 400 השנה, לפני סיום תקופת הגלות. הרי התורה מדברת על ההתקדמות בדרך "בעיתו". ולכן מוזכרים שם אורכים שונים של הגלות: 400 שנה או 210 שנה. תלוי בהקשר.

הסימן העיקרי למוכנות שלי ליציאה ממצרים זה היחס הנכון שלי לפרעה ולבורא, כשאני יודע כיצד בצורה מציאותית ונכונה צריך להתעלות מעל פרעה ולקבוע את ההתקדמות שלי כשאני נמצא בין שניהם.

הרי חירות אין פירושה שאני נכנע לבורא במקום לפרעה. אלא שאני מעדיף, מעריך, את תכונת ההשפעה, החשובה לי בפני עצמה, ולא מתוך התועלת שאני מקבל ממנה ביחס לקבלה.

הבורא גדול לא מפני שבשבילי הוא עדיף על פרעה, על אף שרק כך אני מתחיל לגלות אותו כ"יתרון האור מתוך החושך". ההכרה בגדלות הבורא היא התוצאה של השפעת האור. אני מתחיל לגלות שהבלעדיות והערך של תכונת ההשפעה בפני עצמה היא למעלה מהכול, ללא כל השוואה עם הקבלה. הבורא גדול לא על רקע פרעה אלא בפני עצמו. אך זה מגיע כתוצאה מהשפעת האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
"זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים"
"ויבן ערי מסכנות"
הכול מתחיל מיציאת מצרים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hbyuy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest