דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מניצוצות קטנים – לאור ההשפעה הבלתי מוגבל

מניצוצות קטנים – לאור ההשפעה הבלתי מוגבל

הרב"ש, מאמר "לעולם ימכור אדם את קורות ביתו": "אלא שבאמת רוצה באהבת הזולת אני מעוניין בחברה". האהבה לזולת מאפשרת לאדם להתפתח לתכונה רוחנית כזאת, שהוא כביכול יוצא "מתוך עצמו".

כל הפעולות הנוכחיות והתפיסות שלנו בנויות על כך שאנחנו קולטים את הכול בתוכנו. אנחנו מרגישים רק את מה שנכנס לתוך החושים שלנו, ואילו את הבריאה הענקית שנשארת מעבר לגבולות שלהם, אנחנו לא מרגישים, ואפילו לא יודעים מהי באמת. לכן, מלבד החיים הקצרים והמוגבלים הללו, שאותם אנחנו תופסים בתוך תכונת הקבלה, קיימת עוד אפשרות קיום אחרת – לא בתוך החושים המקבלים, אלא בתוך החושים המשפיעים.

כשאנחנו רוכשים את תכונת ההשפעה, אנחנו נכנסים לתחום שנמצא מחוץ לנו, וקיימים בו. הגוף הפיזי שלנו נחוץ רק כד להתגבר על המחסום הפוטנציאלי ולצאת מתוך תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה.

לשם כך "אני מעוניין בחברה, שאני אראה, שכל אחד עוסק באהבת הזולת". השקעת המאמצים המשותפים עוזרת לכל אחד מאתנו. הסביבה משפיעה על האדם, מעוררת אותו, מכוונת אותו, דוחפת אותו קדימה. זה נותן כוח להתגבר על המחסום הפוטנציאלי בין העולם שלנו לבין מה שנקרא העולם "שמעבר", שאפשר להרגיש בתוך תכונת ההשפעה.

"שאז הכוח הקטן שלי באהבת הזולת", ביציאה מתוך עצמי, בהשפעה "יתגדל, ויהיה לי כוח גדול לעבוד באהבת הזולת. החברה נתייסדה ע"י אדם, שברר את האנשים המתאימים למטרת החברה". כלומר, מתאספים יחד אנשים, שכולם חשים דחף לצאת מעצמם: הם מרגישים שהם חייבים להבין לשם מה הם קיימים, להבין את מהות החיים, את סוד הבריאה. זה דוחף אותם להתחבר. יותר נכון, מה שדוחף אותם זה לא הרצונות שלהם, אלא ההימצאות שלהם בשדה אחד – בשדה של תכונת ההשפעה, של האור העליון שקיים מחוץ לנו ומושך אליו את הרצונות המיוחדים הללו.

"שברר את האנשים המתאימים למטרת החברה". אנחנו בצורה טבעית מחפשים אחר קבוצה, מרגישים אי אילו תכונות מיוחדות של אנשים, פעולות שלהם, מחשבות שלהם, וכך אנחנו נעים, כפי שמטען חשמלי נע בשדה חשמלי או מגנטי לקראת נקודת ההתאמה המקסימלית לסביבה – כך גם אנחנו בעולם שלנו. על אף שנראה לנו שאנחנו נעים בצורה מכאנית, דווקא הכוח הזה מניע אותנו ודוחף אותנו קדימה לאותו המקום שבו אפשר לקבל את התשובות על כל השאלות שמעניינות אותנו, או במילים אחרות, לקבל את המילוי לרצון הגדול ביותר, הפנימי ביותר, הנסתר ביותר שלנו.

לכן, בכל אחד מאתנו ישנו ניצוץ של יציאה מתוך עצמנו, ניצוץ של אהבת הזולת. על אף שהוא עדיין אגואיסטי ומתבטא בכך שאנחנו רוצים לצאת מתוכנו כדי לבלוע גם את העולם שמעבר. בינתיים אנחנו נעים דווקא בכיוון הזה.

אך לאחר מכן הכוונה תתהפך, ואנחנו נתחיל להשתנות תחת השפעת השדה הזה, תחת השפעת האור. אנחנו נתחיל להרגיש שדווקא תכונת ההשפעה היא באמת נעלה ומיוחדת. עם התכונה הזאת אנחנו באמת נצא לקיום הבלתי מוגבל.

הניצוץ הזה בעצמו לא יכול להצית את שלהבת האהבה, שתבער בכל אחד מאיתנו. לשם כך חייבים שהניצוצות הללו יתחברו. ואז, דווקא בחיבור בינינו, כשאנחנו מפתחים את כוח ההשפעה, את כוח החיבור, הניצוצות הללו מתמזגים לניצוץ אחד גדול, שממנו כבר נוצר האור. ולפי מידת השתוות הצורה לניצוץ המשותף – לרצון המשותף שלנו להשפיע, מתעוררת בנו הרגשת האור.

מתוך השיעור הווירטואלי, 27.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השיטה היחידה לכניסה לעולם העליון
תתכללו במחשבות וברצונות המשותפים!
הביתה, אל השורש הרוחני שלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/StsKf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest