מן המקורות 9.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זהר, פרשת ויחי

נושא: התפילה היחידה שנענית, היא תפילה עבור הכלל, הנקראת תפילת רבים (03:00)

"אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל"

(כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "חורבן דקדושה")

נושא: הפירוש ל"ישראל" ע"פ חוכמת הקבלה (07:00)

"זה שרוצה ללכת בדרך ה', הוא נקרא ישר-אל, שהוא בחינת ישר – לאל, היינו שכל המעשים שהוא עושה, הוא רוצה שזה יעלה ישר לאל, ולא רוצה שיהיה כוונה אחרת"

(כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מי שחיזק לבו")

נושא: התפילה עבור הכלל מזמינה כלים להתגלות הבורא (08:00)

"כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי דהשפעה, שיכול להתגלות על זה אור דהשפעה, הנקרא "רחום".
ועל ידי זה שמקבלים אור הרחמים, יש יכולת אחר כך להתגלות מידה של "וחנון"… זאת אומרת שעל ידי שהוא כבר קיבל אור הרחמים, הוא מוכשר לקבל את אור האהבה"

(כתבי רב"ש, כרך ג, מאמר "ברח דודי")

נושא: המשמעות של "שכינה" ו- "שוכן" ע"פ חוכמת הקבלה (16:00)

"כל הבחינות האלו, החל ממלכות שהיא שורש בריאת העולמות, עד הנבראים, נקראת בשם שכינה. שהתיקון הכללי הוא, שהאור העליון יאיר בהם בתכלית השלימות. והאור המאיר בהכלים, נקרא בשם שוכן. והכלים נקראים באופן כללי שכינה. כלומר, שהאור שוכן בתוך שכינה. זאת אומרת, שהאור נקרא שוכן, מטעם שהוא שוכן בתוך הכלים. היינו, שכללות הכלים נקראים בשם שכינה"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר ב "ענין שכינתא בגלותא")

נושא: כל הנראה מחוצה לנו, אינו אלא בפנימיותנו (18:00)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו… (וכל) מה שאנו רואים מחוץ לנו אינו ענין אמיתי"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

נושא: כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם באדם (19:00)

"איתא בזוהר ויקרא פרשת תזריע דף מ' תא חזי דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי וכו', הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלקים את האדם, בשם מלא, כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא וכו', וכל מה דלעילא ותתא וכו' כלילן בהאי דיוקנא. עש"ה. הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם אינם רק בשביל האדם"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה, אות א')

חלק א – זוהר, פרשת נח

נושא: האדם הוא מרכז כל הבריאה (20:00)

"אין לשאול כלל על מצב שאר בריות העולם, חוץ מהאדם. משום שהאדם הוא מרכז כל הבריאה… וכל שאר הבריות אין להן חשבון וערך של כלום לעצמן, זולת באותו השיעור שהן מועילות לאדם להביאו לשלמותו. ועל כן הנה עולות ויורדות עמו בלי שום חשבון לעצמן"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות יח)

נושא: המאור שבתורה נמשך לאדם מתוך השתדלותו להרגיש את מה שקורא, אע"פ שאינו מבין את מה שקורא (31:00)

"יש סגולה נפלאה לאין ערוך לעוסקים בחכמת הקבלה: ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם."

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות קנה, ע"מ 804)

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה"

נושא: כתוצאה מהתמעטות הדורות, נמכרה חוכמת הקבלה להמונים, ואיבדה את כל מעלתה (19:00)

"ואחר שנתמעטו הדורות, וחכמיהם בעצמם החלו לחשוק לשני שולחנות, לאמור לחיים טובים גם לחומריותם, ולכן נתקרבה דעתם גם לההמון, ויסחרו עמהם, ומכרו החכמה(חוכמת הקבלה) באתנן זונה ובמחיר כלב, ומאז נהרס החומה הבצורה, אשר שתו עליה הראשונים, ויחמסוה להם ההמונים, והפראים, מלאו ידיהם בכח אנשים, והחזיקו בחכמה ויקרעו אותה, חציה ירשו המנאפים, וחציה למרצחים, וישימוה לחרפה לדראון עולם, כיום הזה"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות")

נושא: הייסורים המצויים בעולמנו, מטרתם לדחוף את האנושות לשינוי (47:00)

"ובוא וראה בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול שידאג בעדו וימלא את צרכיו.
אמנם בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות היסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו בכל מיני מחלות ומכאובים… וכל אלו היסורים המצוים בעולמנו, אינם אלא גילוים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע… שדרך היסורים בעצמו מסוגל להביאנו אל צורה הרצויה"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות יט)

"ובענין היסורים צריכים לדעת, כי היסורים באו רק בכדי לתקן את האדם שיהיה מוכשר לקבלת אור ה', ותפקיד היסורים הוא למרק את הגוף, כמו שאמרו חז"ל, "מה מלח ממתיק את הבשר, כך יסורים ממרקין את הגוף"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר קיג "תפילת שמונה עשרה")

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/he4Sw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest