קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק א – כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר טז
נושא: הבורא הוא הטוב המוחלט (41:20)
ומתוך שהבורא ית', מובן לנו שהוא שלם מעצמו, ואינו נצרך למי שהוא שיעזור לו להשלמתו, להיותו קדמון לכל דבר, א"כ ברור הוא, שאין לו שום רצון לקבל. וכיון שאין לו שום בחינה של רצון לקבל, ממילא אין לו שום בסיס להרע למי שהוא. וזהו פשוט בתכלית הפשטות.
ולא עוד, אלא שמקובל ומתיישב על לבנו בתכלית הפשטות, במושכל ראשון, שיש לו רצון להשפיע טוב אל זולתו, דהיינו לנבראיו. שזה מוכח לנו מכל הבריאה הגדולה שברא וערך לעינינו. כי בהכרח, שיש כאן בעולמנו בריות שמרגישות או הרגשה טובה או הרגשה רעה. ואיזו הרגשה שהן מרגישות, בהכרח הוא, שנגרמת להם מהבורא ית'. ואחר שידוע בבירור גמור, שאין בחוק הבורא ית' להרע, כמו שנתבאר, א"כ בהכרח שכל הבריות מקבלים הימנו ית' טובות בלבד. הרי שברא את הבריות רק כדי להיטיב להם.
נמצאנו למדים, שיש לו ית' רצון להשפיע טוב בלבד. ובשום אופן שבעולם לא יצוייר בחוקו גרם של היזק וצער, שיהיה נמשך הימנו ית'. ועל כן גדרנו אותו ית' בשם "הטוב המוחלט".
נושא: הפער בין טבע הנברא לטבע הבורא (44:00)
הגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא, כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה, עכ"ז הוא נעשה עי"ז נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למידת הפכיות בינו לבין המאציל, כי המאציל הוא כולו להשפיע ואין בו מניצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו, והוא, כולו לקבל ואין בו מניצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה, ונמצא ע"כ בהכרח, כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל.
עייר פרא אדם יוולד. כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה, הוא מצוי בתכלית הזוהמה והשפלות, שפירושם הוא עניין ריבוי גדלות האהבה העצמית הנטבעת בו, אשר כל תנועותיו סובבות בחזקה על קוטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום. באופן, שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש ית' וית', דהיינו מן הקצה אל הקצה, בהיות השורש ית' כולו להשפיע בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל ח"ו, ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום. וע"כ נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמה המצויה בעולמנו האנושי.
נושא: סיבת הייסורים בעולם הוא האגואיזם של האדם, להיותו בהופכיות הצורה מהבורא (44:05)
עניין התענוג והעידון, כל עיקרו הוא בשיעור השוואת הצורה ליוצרה. ועניין הייסורים ואי הסבלנות, כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה. ולפיכך מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית, להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'.
כללות כל הרע, אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא ית', שאין לו רצון לקבל לעצמו, ולא כלום, אלא רק להשפיע.
נושא: כל השינוי מאהבה עצמית להשפעה לזולתו הינו פסיכולוגי בלבד (47:30)
והנה, כאשר נסתכל ונתפוס בשכלנו היטב את תכנית הנזכרת – נראה שכל נקודת הקושי הוא בשינוי טבענו, מן הרצון לקבל לעצמו, עד לרצון להשפיע לזולתו. כי המה ב' דברים המכחישים זה את זה.
אמנם בהשקפה ראשונה נראית התכנית דמיונית, כדבר שלמעלה מהטבע האנושי. אבל כאשר נעמיק בדבר נמצא, שכל הסתירה – מקבלה לעצמו להשפעה לזולתו – אינה אלא פסיכולוגית בלבד, כי למעשה בפועל אנו משפיעים לזולתנו בלי טובות הנאה לעצמנו.
כי הקבלה העצמית, אף על פי שמתוארת אצלנו בצורות שונות, כגון רכוש, קנינים מחמדי הלב, העין, והחיך וכדומה, הרי כל אלה מוגדרים רק בשם אחד: "תענוג", באופן שכל עיקר הקבלה לעצמו שאדם מתאוה, אין זה אלא שרוצה להתענג.
(בעל הסולם, השלום בעולם)
נושא: רק ע"י מאור התורה יכול האדם להפוך את הטבע שלו מרצון לקבל, לרצון להשפיע (88:50)
התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז"ל, המאור שבה היה מחזירן למוטב.
האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעמ"נ להשפיע, וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק ע"י מאור התורה יכול להפוך אותו, שיהיה בעמ"נ להשפיע.
(רב"ש, שלבי הסולם, מהו תורה ומלאכה בדרך ה')
איך אפשר לאדם, שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיו להשפיע לזולתו, בשעה שכל הווייתו של אדם, אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו, אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו?. .. אכן אני מודה, שהוא דבר קשה מאוד. ואין בכוחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר, שיכול להפוך טבעו, מקצה אל קצה. דהיינו, שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיו להשפיע.
אבל לפיכך, נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטווינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם, מועילה לנו להפוך טבעו.
התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כוח ללכת נגד הטבע. כי עניין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא על ידי התורה. כמו שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין. שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
נושא: מדוע הבורא נסתר מהאדם? (1:22:26)
הטעם של הסתרת הפנים מהבריות, שהיא בכוונה גדולה, כדי ליתן מקום לבני אדם להתייגע, ולעסוק בעבודתו ית', בתורה ומצוות, מבחינת בחירה. כי אז עולה נחת הרוח לפני המקום מעבודתם בתורתו ומצוותיו, ביותר מהנחת רוח שלו מהמלאכים של מעלה, שאין להם בחירה, אלא שמוכרחים בשליחותם, כנודע.
(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, פ')
בכדי שהנבראים יוכלו לקבל את הטוב ועונג, ושלא תהיה בעת קבלת התענוג בחינת בושה, לכן נעשה על זה תיקון. והתיקון הוא צמצום והסתר על אור עליון. כלומר, שמטרם שהאדם מקבל את התיקון על הרצון לקבל, שהוא בעל מנת להשפיע, אינו ניכר שום גילוי על אור עליון. והמצוות, שאנו מקיימים, שאנו היינו צריכים לטעום טעם של טוב ועונג, אין אנו יכולים להרגיש את הטעם הזה מטעם הנ"ל, שלא תהיה בחינת בושה בעת קבלת התענוג, שבגלל זה נעשה תיקון, המכונה שצריכים לכוון בעל מנת להשפיע בעת קבלת התענוג, אחרת שורה על המעשים בחינת העלם והסתר.
(רב"ש, שלבי הסולם, מהו קדושה וטהרה בעבודה)
החסרון ההוא לא נולד, אלא מהסתר פניו של האדון ב"ה, שלא רצה להאיר פניו על נבראיו מתחילה מייד, שיהיו שלמים בתחילה, אלא אדרבה, הסתיר פניו מהם והשאירם חסרים, כי הנה אור פני מלך – חיים ודאי, והסתרו הוא מקור כל רע.
אבל כיוון שהכוונה התכליתית בהסתר הזה אינה להיות נסתר, אלא אדרבה להיגלות אחר כך, ולהעביר כל הרעה שנולדה רק מן ההסתר ההוא, הנה על כן שם לו חוק ומשפט לגלות פני טובו הנסתרים. וזה, או על ידי מעשים שיעשו בני האדם, הם המה המשפטים והתורות אשר נתן לנו, תורתו תורת אמת, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, בחיים הנצחיים, כי שכר מצווה – מצווה, הוא הארת פניו ית"ש, שהסתיר אותם מן האדם בתחילת יצירתו.
כי הנה על כן, לעמל נברא, בהיות היצר שולט בו, ורבה רעתו עליו בכל מיני חסרונות, והריחוק אשר לו מאור החיים. ומעשי המצוות מאירים עליו האור הגנוז, עד שבהשלימו חוק מצוותיו, נשלם עצמו עמהם לאור באור החיים האלה.
שלום כבוד הרב!
הינך עושה עבודה יפה מאוד, וכדי לקרב יותר לבבות ולגרום השפעה על אנשים אחרים צריך לפעול באמצעות אהבה ונתינה, כלומר אירועים של עזרה ונתינה לעניים, לחולים או סתם אירוע שהטוב הוא השולט וכשהינך משדר אהבה אנשים יימשכו אלייה כמו מגנט. זה יעורר בהם את הנק' שבלב. שבה הם יוכלו לחיות "בגן עדן" שזהו העולם שלנו שהאחד אוהב את השני ונותן לשני אין שינאה ואין תחרות. או לבחור בצד השני והישאר בעולם של היום שהוא "גיהנום" שרק החזק הרשע הרומס הצעקן הוא זה שמצליח. וככל שייצטרפו אנשים וייראו כמה טוב ואהבה יש בעולם, נוכל לשנות גם את המדיה: חדשות עם אך ורק בשורות טובות ואירועים משמחים.
ישר כח מי יתן ותמשיך לעשות מצוות ולעורר עוד לבבות