עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק א – זוהר, פרשת וישלח
נושא: מה פירוש המונח "כנסת ישראל" על פי חכמת הקבלה (03:00)
"המלכות, נקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות"
"ציבור נקרא, השכינה הקדושה, כי ציבור פירושו קיבוץ, היינו כנסת ישראל, שמלכות היא הכלל של כל הנשמות"
נושא: דוגמה ממשל בעל הבית והאורח, על עניין היחס הנכון מצד האדם כלפי הבורא, על פני התענוג הבא ממנו (07:20)
"הבא לבית חברו, והוא מבקשו שיאכל אצלו…אפילו בעת שהוא רעב ביותר, יסרב לאכול. …מחמת הבושה. וכשחברו מתחיל להפציר בו, והוא הולך ודוחה אותו, הרי אז התחיל להתרקם בו כלי קבלה חדשים על האכילה. כי כחות ההפצרה של חברו וכחות הדחיה שלו…סופם להצטרף לשיעור מספיק, המהפכים לו מדת הקבלה למדת השפעה. עד שיוכל לצייר בעיניו, שיעשה טובה ונחת רוח גדולה לחברו עם אכילתו… יוצא מזה שכח הדחיה שלו נעשה לעיקר כלי קבלה על הסעודה, ולא הרעב והתאבון, אע"פ שהם באמת כלי קבלה הרגילים"
נושא: מהו מצב של "שמחה" על פי חכמת הקבלה (15:35)
"השמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ"ן, שהוא מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם "באשר הוא שם". דהיינו, שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתיכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן אותו "באשר הוא שם". היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל עליו עול מלכות שמים לנצחיות, נבחן זה לשלימות"
"מי שמתחיל בעבודת ה' יתברך, אז שולחים לו מחשבות זרות באמצע תורה ותפילה. ודבר זה מביא לאדם יסורים. והיסורים הם רק בשיעור שרוצה להפטר מהם ולגרש אותם.
ואיך מגרשים את המחשבות האלו, וזהו רק על ידי שמחה. היינו, שיהיה לו בטחון, שסוף כל סוף הוא יגיע להמטרה הרצויה, שהוא להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולהיות משמש את המלך"