מן המקורות 17.08.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – כתבי רב"ש, כרך א, ענין יראה ושמחה

נושא: מטרם שהיראת שמים נאבדת, יש לחפש עצות איך לשמור עליה, בדומה לדוגמה על הזקן שהולך שחוח ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר.

"אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא". פירוש, שהזקן שהולך מסתכל תמיד לארץ, כאלו מחפש דבר (שבת קנ"ב). יש להבין, מה בא זה להודיענו. אלא, זקן זהו מי שקנה חכמה. ומטרם שנאבד לו את היראת שמים הוא מחפש בארץ, שארץ רמז ליראת שמים, ואינו מחכה עד שיאבד את היראת שמים שלו, שאז יחפש, אלא חכם הרואה את הנולד ומחפש מקודם.

(כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "הזקן מחפש יראת שמים")

ובזה יש לפרש, מה שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב) "אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא". פירוש, זקן שהולך שחוח, ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר. ואומר, אדלא אבידנא (שלא נאבד ממני דבר), אפילו הכי בחישנא, אני מחפש. שיש לפרש "זקן, זה שקנה חכמה". היינו, שהוא "חכם, הרואה את הנולד". היות שהוא יכול לבוא לידי ירידה, כדי שירכוש כלים ריקים, שיהיה אפשרות לה', שימלא אותם. אחרת הוא ישאר במצב השפלות, מסיבת שלא מרגיש, שהוא בעל חסרון. ואז, בזמן שנאבד לו מצב של העליה, הוא מתחיל לחפש עצות, איך לעלות שוב ברוחניות.

(כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו ענין יסורים בעבודה")

חלק ב – זוהר לעם, ויחי חלק א, אות מב

נושא: חכמת הקבלה לא מדברת על עולמנו הגשמי

כל דברי התורה הם סודות עליונים.

(ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, נ"ח)

חכמת הקבלה אינה מדברת כלום מעולמנו הגשמי.

(בעל הסולם, החרות)

האמת הוא, שאין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות – הם למעלה ממקום וזמן.

(ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת ויצא, ס"ב)

חכמת הקבלה מדברת רק משורש העשיה ברוחניות ומשם ולמעלה.

(רבי נחמן מברסלב, שיחות מוהר"ן, רכ"ה)

סודות התורה הם מתלבשים במשלים וחידות בתורה, מטעם התפשטות התורה וירידתם מרום המעלות עד העולם הגשמי הזה.

(הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, י"ד)

כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. גוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עולם הזה. הטפשים שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת לבוש ההוא.

(ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, ס"ב)

סיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה.

(ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, ס')

תנאי חמור יש בעת העסק בחכמה זאת, שלא יגשימו הדברים בעניינים מדומים וגשמיים, שעוברים בזה על: לא תעשה לך פסל וכל תמונה, ח"ו, כי אז, אדרבה מקבלים היזק במקום תועלת.

(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, קנ"ו)

נושא: השגת התורה מתחילה בסוד ונגמרת בפשט

ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם, שאין השגתם שלמה גם בשני חלקי התורה, הנקראים "פשט" ו- "דרוש", אשר סדר ד' חלקי התורה, פרד"ס, לפי דעתם, שמתחילה מבינים הפשט, ואח"כ הדרוש, ואח"כ הרמז, ובסוף הכול מבינים הסוד.
אמנם מובא בסידור הגר"א ז"ל, שתחילת ההשגה מתחלת מהסוד, ואחר שמשיגים חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש, ואח"כ חלק הרמז. ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריים, אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה.

(בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, א')

דברי הגר"א מווילנא בסידור בברכת התורה, שכתב, שמתחילים התורה בסוד, דהיינו תורת הנגלה דעשיה, שהיא בחינת נסתר, שהשי"ת מסתתר שם לגמרי. ואח"כ ברמז, כלומר שנתגלה ביותר בתורה דיצירה. עד שזוכה לפשט, שה"ס תורה דאצילות, שנקראת פשט, משום שנתפשטה מכל הלבושים המסתירים להשי"ת.

(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, קמ"ח)

לזכיה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות, להיותינו מחויבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט מלביש אותם, והפשט לא יופשט.
ולהוציא מטענת המתרשלים בהשגת הפנימיות, ואומרים בלבם: דיינו בהשגת הפשט. והלוואי שנשיג אותה, והיינו שמחים בחלקנו. שדבריהם דומים למי שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסוע על ג' מדרגות הראשונות.

(בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, א')

"תורת הנסתר" מרמזת, אשר השי"ת מסתתר בתורה, ועל שם זה, נקראת "תורת הנסתר".
ו-"נגלה" נקראת, משום, שהשי"ת מתגלה על ידי התורה.
ולפיכך, אמרו המקובלים, וכן מובא בסידור הגר"א, אשר סדר השגת התורה, מתחילה בסוד, ומסיימת בפשט. דהיינו כאמור, שע"י היגיעה הרצויה, שהאדם מתייגע מתחילתו בתורת הנסתר, זוכה על ידיה לתורת הנגלה, שהיא הפשט. הרי שמתחיל בנסתר, שנקרא "סוד", וכשזוכה, מסיים ב-"פשט".

(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ק"ג)

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest