מן המקורות 16.05.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הבוקר היומי

נושא: על ידי התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, כלומר להכיר עד כמה שהרצון לקבל שבו הוא רע, ועל זה, אח"כ יכול לבקש תיקון

"תורה" הכוונה למאור המלובש בתורה. כלומר, מה שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, הכוונה להמאור שבה, כי המאור שבתורה מחזירו למוטב.

(בעל הסולם, שמעתי, ו', סמכין בתורה)

התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע.

(בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה)

כיוון שלמד תורה הרבה, זכה על ידי זה לראות את האמת, איזה מרחק יש בינו לבין השם ית'. זאת אומרת, שיעור התקרבותו ושיעור התרחקותות, דהיינו שראה את הצורה השלמה של הבעל גאה, שהוא הרצון לקבל שלו. ואז נזדמן לו לראות את האמת, שהוא בעצמו אדם מכוער ביותר. ואיך ראה את האמת? על ידי זה שלמד תורה הרבה.

(בעל הסולם, שמעתי, נ"ו, תורה נקרא יורה)

ומה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן לנו סגולה לעסוק בתו"מ, שהמאור שבה מחזירו למוטב. שיש שם מאור, הנותן להאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם שיעור של שנאה להפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'.

(בעל הסולם, שמעתי, ל"ד, יתרון ארץ בכל הוא)

על ידי התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, שפירוש, להכיר עד כמה שהרצון לקבל הוא רע. ואז הוא יכול לבקש אח"כ, שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע.

(רב"ש, שלבי הסולם, קדושה וטהרה בעבודה)

כל התורה והמצוות לא ניתנו, אלא לצרף בהם את ישראל, שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו. ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר, המוגדר בשם "אהבת זולתו", שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת ה'.

(בעל הסולם, החרות)

נושא: ההתקדמות שלנו תלויה ונמדדת דווקא מתוך גילוי הקלקולים המתגלים בנו, על ידי לימוד התורה. שזה נקרא גילויים ב "הכרת הרע". לכן יש על מה לשמוח, כי יש מה לתקן

אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים – היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם מחוריהם… שבהתגלות רשעים קבורים, אע"פ שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם, לתשועה גדולה יחשב.

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת ה, ע"מ 685)

חלק ג – שלבי הסולם, כרך א, מאמר "מטרת החברה – א"

נושא: מטרת הבריאה (09:30)

כל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם.

(בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ל"ט)

כל סדרי הבריאה, בכל פינותיה ומבואיה ומוצאיה, ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו, שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלוקיות כמו הרגשת רעהו. הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגה אחר דרגה, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו.

(בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה)

לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו [את האדם] למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלוקיו, כמו ההרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת.

(בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה)

נושא: הפער בין אגואיזם לאגואיזם צר (11:00)

בהמונח אגואיזם איני מתכוין לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוין בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל[מקבל] אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו… וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת.

(כתבי בעל הסולם, האומה)

נושא: מאמצי החיבור על פני השנאה שמתעוררת בקשר שבין החברים, מזמינה את התגלות הבורא (17:40)

הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה. הקב"ה, מה הוא אומר עליהם – הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם.

(פירוש הסולם על ספר הזוהר, כרך ז' פרשת אחרי מות, אותיות ס"ד-ס"ה)

נושא: בבירור כלפי הבורא יכול האדם לרמות את עצמו. לעומת זאת בבירור כלפי הקבוצה, הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו, ולכן הוא שמור מטעויות (20:10)

יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו ביקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות ביקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ"נ לקבל.

(רב"ש, שלבי הסולם, בא אל פרעה – ב')

אותו חלק התורה הנוהג בין אדם לחברו, הוא היותר מסוגל להביא את האדם למטרה הנרצית, משום שהעבודה במצוות שבין אדם למקום ית' היא קבועה ומסוימת ואין לה תובעים והאדם מתרגל אליה בנקל. וכל שעושה מחמת הרגל, כבר אינו מסוגל להביא לו תועלת, כנודע. משא"כ חלק המצוות שבין אדם לחברו הוא בלתי קבוע ובלתי מסוים, והתובעים מסבבים אותו בכל אשר יפנה, וע"כ סגולתם יותר בטוחה ומטרתם יותר קרובה.

(בעל הסולם, מתן תורה, י"ד)

בעל הסולם לא הוסיף מילה מיותרת בביאורו על כתבי האר"י

גם מצדי, אני רוצה לדעת אודות האוסרים כל חדש בתורה, ומוציאים החדש מפני הישן, אשר יש להם בספרי ב' דרכים, או לאמר שאין כאן תוספת וחידוש כלל, מפני שהכל כתוב בכתבי האר"י, וכן הוא האמת. או לאמר, שכל דברי הם סברות הבטן, ולמה לא נזכר מהראשונים, אף מלה אחת מכל האמור בדברי? ומי יודע אם אפשר לסמוך על אדם כזה שרוצה לברוא שיטה חדשה בקבלה, אשר לא שערום אבותינו, ואחר כך לתלות על יתדם זה כל קופתם של שרצים.
והאמת אני מודיע לך, שלא הוספתי שום דבר על הכתוב בכתבי האר"י, בכוונה להסיר אבן המכשול מתחת רגלי העורים והפסחים, אולי יזכו לראות בטוב ה' בארץ חיים

(כתבי בעל הסולם, אגרת כט)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5Bxqi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest