מן המקורות 14.06.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות סה

נושא: בעל הסולם מכבד את הפסיכולוגיה המטריאליסטית

הנה כבר עבר זמנם ובטלה ממשלתם, של בעלי דעות אלו – ועל זה יש להודות לחכמי הפסיכולוגיה המטריאליסטית, שבנתה אדניה על חורבנה וכבשה לה דעת הציבור. וכבר הכל מכירים באפסותה של אותה הפילוסופיה, כי אינה בנויה על בסיס ממשי.

(כתבי בעל הסולם, מאמר חוכמת הקבלה והפילוסופיה)

… ועל כן, לא היתה עוד תשועה לישראל כבעת שהתגלתה הפסיכולוגיה המטריאליסטית והכתה על קדקודה של התיאולוגיה הפילוסופית מכה ניצחת.

(בעל הסולם, תכונתה של חכמת הנסתר בכללה)

בזמן הזה, אשר כבר הגיע דורנו, לידי התפתחות והכרה, שאין בפילוסופיה המטפיזית שום תוכן אמיתי שיהיה כדאי לבלות הזמן עליו. אם כן ודאי שאסור לו למי שהוא לקבל איזה תבלין מדבריהם.

(כתבי בעל הסולם, מאמר גוף ונפש)

מהיום שמצאתי טעם בחכמת הקבלה, והתמסרתי אליה, התרחקתי מהפילוסופיה המפשטת וכל אביזרייהו, כרחוק מזרח ממערב, וכל מה שאכתוב , מדובר מבחינה מדעית טהורה, בדיוק נמרץ, על פי הכרה פשוטה בדברים שמושיים מעשיים.

(כתבי בעל הסולם, מאמר גוף ונפש)

חלק ד – כתבי רב"ש רכך א, עשה לך רב וקנה לך חבר – ב'

נושא: כל התורה נועדה לתקן את "יצר הרע" (10:12)

התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע.

(בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה)

"תורה" הכוונה למאור המלובש בתורה. כלומר, מה שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, הכוונה להמאור שבה, כי המאור שבתורה מחזירו למוטב.

(בעל הסולם, שמעתי, ו', סמכין בתורה)

"התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כח ללכת נגד הטבע. כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא על ידי התורה. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר מהו תורה ומלאכה בדרך ה')

נושא: הבורא שם ידו של אדם על גורל הטוב (20:50)

אמת הדבר ונכון מאד, שהשי"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו.
ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק.

(בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות ד)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6hcK9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest