מן המקורות 13.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הקבלה היומי

נושא: מהי "יראה" ומהם שני אופניה? (06:20)

"אמר רבי אלעזר, ודאי, היראה אינה צריכה להשכח בכל המצות, כל שכן במצוה זו – האהבה, צריכה היראה להתדבק בה. ואיך היא מתדבקת. היינו, כי האהבה היא טוב מצד אחד, כאמור, בשעה שנותן לו עושר וטוב, אריכות ימים בנים ומזון, ואז צריכים לעורר היראה, ולירא שלא יגרום החטא, ויתהפך עליו הגלגל. ועל זה כתוב, אשרי אדם מפחד תמיד, כי היראה כלולה באהבה.
וכך צריך לעורר היראה בצד האחר של דין קשה. כי כשרואה שדין קשה שורה עליו, יעורר אז היראה ויירא מפני אדונו כראוי ולא יקשה לבו… דהיינו שיפול בצד האחר ההוא שנקרא רעה. נמצאת היראה שנתאחזה בשני הצדדים, בצד הטוב והאהבה, ובצד דין הקשה, ונכללת מהם. ואם היראה נכללת בצד הטוב והאהבה, היא אהבה השלמה כראוי"

(הקדמת ספר הזהר,מאמר הסולם פקודא תניינא, אות רב – רג)

נושא: רק המאור שבתורה מסוגל להפוך את טבעו של האדם, מהרצון לקבל לעצמו, לרצון להשפיע לזולתו (14:45)

"היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.
ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד")

"אמרו חז"ל, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", היינו האור מתבל את היצר הרע. כלומר שהבורא נותן את הכח שירצה לעשות את כל מעשיו לשם שמים"

(כתבי רב"ש, כרך ב, מאמר " מהו, מה אני בחנם, אף אתם בחנם, בעבודה במעשה")

חלק א – כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת מג

נושא: להאמין בבורא, פירושו לקבל ממנו כוח לעבוד אותו מעל כלי הקבלה שלי (17:00)

"אינו דומה היושב בביתו כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, שהאמונה צריך להיות שירגיש כל היום שהוא עומד בפני המלך, שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר ריא "כעומד בפני מלך")

נושא: על האדם לספק לעצמו רק את מה שהוא זקוק לו לצורך קיומו בלבד, כלומר לפי מידת ההכרחיות עבורו ועבור משפחתו, ובשאר הזמן עליו לעסוק באמצעים המקדמים אותו לרוחניות, להשפעה (37:00)

בעל הסולם, פרי חכם מאמרים, מאמר "מצווה אחת"
אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה.

נושא: האדם יכול לקבל רצונות, תשוקות וכוח התגברות לרוחניות, רק מהסביבה, שזו מטרתה (38:30)

"אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר צט "רשע או צדיק לא קאמר")

"המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר… לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה"

נושא: כל הנראה לנו מבחוץ נמצא בפנימיותנו בלבד (21:40)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו… (וכל) מה שאנו רואים מחוץ לנו אינו ענין אמיתי"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

נושא: מהות האדם היא "הרצון לקבל", והשכל משרת לרצון, לא הרצון משרת את השכל, כפי שנהוג לחשוב (33:30)

"עצם מהותה של הנפש היא רצון לקבל. וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם לעצם, אינו נבחן משום זה, רק ברצונו בלבד. כי הרצון שבכל מהות מוליד לו צרכים. והצרכים מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות כא)

נושא: סדר ד' חלקי התורה (פרד"ס) מתחיל מהסוד ונגמר בפשט, ולא ההיפך, כפי הנהוג לחשוב (47:29)

"ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם… אשר סדר ד' חלקי התורה פרד"ס לפי דעתם, שמתחילה מבינים הפשט, ואח"כ הדרוש, ואח"כ הרמז, ובסוף הכל מבינים הסוד.
אמנם איתא בסידור הגר"א ז"ל, שתחילת ההשגה מתחלת מהסוד, ואחר שמשיגים חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש, ואח"כ חלק הרמז. ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריים, אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה"

(הקדמה לספר"פנים מאירות ומסבירות", אות א', ע"מ 236 )

"אמרו המקובלים וכן נמצא בסידור הגר"א, אשר סדר השגת התורה מתחילה בסוד ומסיימת בפשט… שע"י היגיעה הרצויה, שהאדם מתייגע מתחילתו בתורת הנסתר, זוכה על ידיה לתורת הנגלה, שהיא הפשט. הרי שמתחיל בנסתר שנקרא סוד. וכשזוכה, מסיים בפשט"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות קג)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EGpvp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest