מן המקורות 12.04.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הבוקר היומי

נושא: עד שהבורא לא מעורר באדם את הנקודה שבלב, אין לו כל בחירה חופשית בעולם הזה (01:50)

"כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא יתברך שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו"

(פרי חכם שיחות, מאמר "סוד שמותיו ית' – ישועה וצדקה", ע"מ קכח)

"כל אחד מאתנו אינו אלא כמין מכונה, הפועלת ויוצרת על ידי כחות חיצוניים, המכריחים אותה לפעול בצורה זו. זאת אומרת, שכל אחד חבוש בבית האסורים של ההשגחה, אשר על ידי שני מוסרותיה, התענוג והמכאוב, מושכת ודוחפת אותנו לרצונה, למקומות הנרצים לה.
באופן, שאין כלל "אנכיות" בעולם, כי אין כאן כלל בן חורין ועומד ברשות עצמו. אין אני בעל המעשה. ואין אני העושה, משום שאני רוצה לעשות, אלא משום שעובדים אתי בעל כרחי ושלא מדעתי. "

(כתבי בעל הסולם, מאמר החרות)

נושא: כל אחד משיג את הבורא לפי הדמיון והחושים שלו (14:10)

"אין השתנות באור. אלא, כל השינויים הם בכלים, היינו, בחושינו, שהכל נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת… כמ"ש שהאור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר "ענין ההשגה הרוחנית")

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר הגלות והגאולה

נושא: מהי הצורה הדתית על פי חכמת האמת (01:30)

"הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של "ואהבת לרעך כמוך" שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל. וזהו דת כולל לכל האומות"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

נושא: שפת המקובלים היא "שפת הענפים"

"מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מלים, ערוך ומפורש לעיניהם, די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינה להפליא. שיוכלו לישא וליתן, זה עם זה, בשרשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים. והשומעים, מבינים מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם הימנו.
באופן, אשר כל פרטי הויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם, כמו מלות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואף על פי שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מלה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוא שפתים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמינו המוחשי"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

נושא: אם לא מתלווה הכוונה אל המעשה, הרי זה כאילו לא קיים כלום (40:30)

"יש דעה כללית המקובלת אצל ההמון. אשר עיקר החפץ של התורה והדת, הוא עניין הכשר המעשה בלבד, שכל הנרצה תלוי על קיום המצוות המעשיות, בלי שום דבר נוסף הנלוה עליו, או שצריך לצאת ממנו.
אבל לא כן הדבר, שכבר אמרו חז"ל: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות". הרי לפניך שיש עוד תכלית, אחר קיום המעשיות, שהמעשה הוא רק הכנה בעלמא לתכלית הזאת. ואם כן מובן מאליו, אשר אם המעשים, אינם מסודרים לתכלית הנרצה, הרי זה כאילו לא קיים כלום. וכן אמרו בזהר "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם כן צריך עוד שיתלוה הכוונה אל המעשה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהות חוכמת הקבלה")

נושא: בעל הסולם צעק ואף אחד לא שמע

"כבר מסרתי עקרי דעותי בתרצ"ג. גם דברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע"פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים וישראל יהיו נכוים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת, ע"כ היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

"גאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה, כמו שהיתה ח"ו דבר, שאין צורך בו כלל"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות סט)

One comment

  1. נאשלת השאלה : האם כל תכליתנו זה להתקדם ולדבוק באור הגנוז האין סופי ? האם המעברים בין דרגות הרוחניות שמלוות בכאב לא ידוע בדמעות שאינן מוסברות הן התכלית והמטרה ? אם כן מדוע לא נעסוק כל היום בלימוד הזוהר לימוד לישמה ונעשה פעולות  לבטל את כל הגשמיות מאיתנו ע"י זיכוך הגוף וטיהור הנפש בצורה מוחלטת וכך נקצר את השלבים המיותרים בעולם הגשמי הזה! שלפי שיחות הרב הוא לא קיים הוא פנטזיה מיותרת שצריך להפוך אותה לכלי משרת אך ורק את המטרה של הגשמת הנשמה בעולמינו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest