מן המקורות 11.02.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר לעם, פרשת כי תזריע, אות כו

נושא: ברוחניות, שינוי זמנים, הכוונה לשינוי צורות ומדרגות (27:40)

"האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים המתבארים בשינוי צורות ומדרגות – הם למעלה ממקום וזמן"

(ר' שמעון בר יוחאי, הזהר, ויצא, פירוש הסולם ד' ס"ב, מאמר צדיק עליון צדיק תחתון)

שהוא ההופכי בתכונתו מתכונת הבורא. את שעורי הכרת הרע מקבל האדם כתוצאו מהלימוד (61:30)

"כל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל, שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו. ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר, המוגדר בשם "אהבת זולתו", שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת ה' "

(כתבי בעל הסולם, מאמר החרות)

"מהותו של התפתחות.. המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות מהו?
ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבו. אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות דרגתי ואיטי, אשר אמת המידה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה", ע"מ 400)

"על ידי המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז יתן אל לבו לפרוש את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת ליוצרו. ואז יפקח ה' עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות"

(כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו, שכל עשב – יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה")

חלק ב – כתבי בעל הסולם, פתיחה לחכמת הקבלה, אות קסא

נושא: אין שום אמצעי בעולם או שיטה המסוגלת להפוך את רצון האדם, מהכוונה על מנת לקבל לעצמו, לכוונה על מנת להשפיע לזולת, חוץ מחוכמת הקבלה (22:30)

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? … אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו ה' יתברך תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נחת רוח להקדוש ברוך הוא. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נחת רוח ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר, ע"מ 472 )

"היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.
ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד")

חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות לח

נושא: בבנית קשר האהבה בין החברים בקבוצה, מתגלה השנאה ביניהם, כלומר חוסר היכולת להתחבר. המאמץ שעושים להתחבר שוב, כנגד הדחייה שמתעוררת, מזמינה את התגלות הבורא (15:00)

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה. הקב"ה, מה הוא אומר עליהם – הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם".

(פירוש הסולם על ספר הזוהר, כרך ז' פרשת אחרי מות, אותיות ס"ד-ס"ה)

נושא: ההבדל המהותי בין אדם לבהמה (18:40)

"אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה ולא זולתו. ונמצא שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק לעבודתו יתברך, ובזה נעלה הוא על הבהמה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה")

נושא: האדם הוא מרכז כל הבריאה, וכל שאר בריות העולם תפקידן לסייע לו ולהועילו, ועל כן הן עולות ויורדות עמו (34:14)

"אין לשאול כלל, על מצב שאר בריות העולם, חוץ מהאדם, משום שהאדם הוא מרכז כל הבריאה, וכל שאר הבריות, אין להן חשבון וערך של כלום לעצמן, זולת באותו השיעור, שהן מועילות לאדם, להביאו לשלמותו, ועל כן הנה עולות ויורדות עמו, בלי שום חשבון לעצמן"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות יח)

נושא: טבע כל אדם ואדם הוא לנצל את זולתו לטובת עצמו, בכל האמצעים העומדים לרשותו (35:50)

"טבע כל אדם ואדם, לנצל חיי כל הבריות שבעולם לטובת עצמו, וכל שנותן לזולתו אינו נותן אלא מחמת הכרח, וגם אז יש בזה משום ניצול זולתו, אלא שהדבר נעשה בערמה רבה באופן, שחברו לא ירגיש בזה, ויוותר לו מדעתו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם")

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו, ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו, אלא בשעה שמשפיע לזולתו, הוא מוכרח לצפות שבסופו, ישיג ע"י זה תמורה המשתלמת יפה. ואם אפילו מסופק בתמורה, כבר ימנע את עצמו מלעשות המעשה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)

נושא: בכל אדם ואדם קיימת ה – "נקודה שבלב" (45:35)

"בכל אדם אפילו בחפשי יש ניצוץ(נקודה שבלב) בלתי נודע, התובע התייחדות עם אלקים. וכשהוא מתעורר לפרקים, מעורר בו תשוקה לדעת את האלקים או לכפור באלקים והיינו הך. ואם ימצא מי שיעורר בו סיפוק תשוקה זו, יסכים להכל"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eEW7G

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest