מן המקורות 07.04.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הבוקר היומי

נושא: החכמים והמפותחים שבאנושות הם תמיד המיעוט וקולם לא נשמע בקרב הציבור, אלא קולם של דעת הרוב, מה שחותם את האנושות על נסיגה לאחור

"וכבר המשיל הרמב"ם ז"ל משל אמיתי על זה ואמר, שאם שורה של אלף אנשים סומים הולכים בדרך, ויש להם לפחות פקח אחד בראשם, הרי הם בטוחים כולם שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח שבראשם. אבל אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק שיכשלו בכל דבר המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות נז)

"מתוך שהיותר מפותח של הדור הוא ודאי אך היחיד, נמצא בעת שהרבים באים לידי הכרה לפטור את עצמם מהיסורים הנוראים ולקבל עליהם בחינת התפתחות, מדעתם ורצונם, שהיא דרך התורה, הנה אז צריכים ומחוייבים להכניע את עצמם ואת חרותם הגופני תחת המשמעת של היחיד. ולקיים פקודותיו וסגולותיו, שיציע להם"

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות, ע"מ 425 )

חלק א – זוהר לעם, פרשת וירא, אות שסז

נושא: עיקר העבודה היא בשני היצרים, דהיינו שעובד גם עם היצר טוב וגם עם יצר הרע, ומרגיש ששני הכוחות הללו שפועלים עליו, באים ממקור אחד – מהבורא

"איזהו גיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו אוהבו" (אבות דר"נ רפכ"ג).
על דרך המוסר יש לפרש שגיבור נקרא "הכובש את יצרו" (אבות רפ"ד), היינו שעובד עם היצר טוב ומכניע את היצר הרע.
ו"גיבור שבגבורים", היינו מי שעובד גם עם היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל "בכל לבבך – בשני יצריך" (ברכות נ"ד), שגם היצר הרע הוא עובד ה'. נמצא שעושה שונאו, היינו היצר הרע, אוהבו. וכיון שגם היצר הרע הוא עובד ה', נמצא שכאן יש לו עבודה יותר גדולה, לכן הוא נקרא גבור שבגבורים.

(כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "גיבור שבגבורים")

נושא: מה הפירוש "צדיקים בארצם ירשו משנה"

"ובא וראה, אשר לרשעים משנה שברון שברם, כי אוחזים החבל בשני ראשים. כי העוה"ז נברא עם חסרון וריקות מכל שפע הטוב. וכדי לקנות קנינים צריכים אל התנועה. וידוע, שריבוי התנועה מדאיב את האדם, להיותה המשכה בלתי ישרה ממהותו ית'. אמנם להשאר ריקן מהקנינים והטוב גם זה אי אפשר, שזה ג"כ מנוגד לשורש, שהרי השורש מלא מכל טוב.
וע"כ בוחרים בסבל ריבוי התנועה. בכדי להשיג מילוא הקנינים. אמנם כיון שכל קנינם ורכושם הם אך לעצמם, והיש לו מנה רוצה מאתים, נמצא בזה ש"אין אדם מת וחצי תאותו בידו". ונמצאים סובלים משני הצדדים: הן מצער ריבוי התנועה, והן מצער החסרון של הקנינים, שחסרה להם מחציתם.
אבל הצדיקים "בארצם ירשו משנה", דהיינו אחר שמהפכים את "הרצון לקבל" שלהם "לרצון להשפיע". ומה שמקבלים הוא על מנת להשפיע, אז ירשו משנה. כי מלבד שמשיגים את שלמות התענוג ומבחר הקנינים, המה משיגים ג"כ את השואת הצורה ליוצרה ית', שבזה נמצאים בדביקות האמיתית. ואז נמצאים ג"כ בסוד המנוחה, שהשפע מגיע אליהם מאליו, בלי שום תנועה ועמל"

(כתבי בעל הסולם, הסתכלות פנימית חלק א, אות כא, ע"מ 95)

נושא: למה נברא עולם עם הרבה אנשים, שלכל אחד מחשבות ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד ?

"אמרו חז"ל זכה, צדיק, נטל חלקו, וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב, רשע, נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנום (חגיגה טו. ע"א). שפירושו, שלוקח הדינין והמחשבות זרות של חבירו, שיש לפרש על כל העולם, היינו שמטעם זה נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, שע"י זה בזמן שהאדם עושה תשובה, יהיה הריוח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר לג)

נושא: בצירוף כל חלקי נשמתי השבורה, לגוף אחד, מתגלה הבורא

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק"

(כתבי בעל הסולם, אגרת ד, ע"מ 682)

"בסוד שבירת הכלים, נעתקו כל האותיות, להנהגות ובריות הגשמיים, שבהיות האדם משתלם ומגיע אל שורשו, מוכרח מעצמו ללקטם, אחת לאחת, ולהמציאם לשורשם לקדושה, שז"ס "מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות"

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת יט)

"לעניות דעתי, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמו שכתוב, )בראשית ב, ז( "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדם הראשון. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל… והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש גם כן את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדם הראשון"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות", ע"מ 506)

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה"

נושא: תיקון אומות העולם תלוי בתיקון ישראל

"ותדע שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי.
והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה")

"מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצוות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דביקותו ית' "

(כתבי בעל הסולם, מאמר הערבות, אות כ')

"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר"פנים מאירות ומסבירות",אות ד)

נושא: למה נברא עולם עם הרבה אנשים, שלכל אחד מחשבות ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד ?

"אמרו חז"ל זכה, צדיק, נטל חלקו, וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב, רשע, נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנום (חגיגה טו. ע"א). שפירושו, שלוקח הדינין והמחשבות זרות של חבירו, שיש לפרש על כל העולם, היינו שמטעם זה נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, שע"י זה בזמן שהאדם עושה תשובה, יהיה הריוח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר לג)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/K2elz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest