מן המקורות 02.06.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות כו

נושא: ללא לימוד חכמת הקבלה, אין האדם יכול להגיע לתיקון (01:40)

חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה.

(בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים, אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל. ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בעל פה, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו, ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבוא עוד פעם בעולם הזה, כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל.

(בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

אולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה.

(בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ט)

נושא: מי שלא ראה סימן יפה, בין 3 ל- 5 שנים בלימוד תורת הנגלה, צריך לעבור ללימוד חכמת הקבלה (03:35)

מזהירה אותנו הברייתא (חולין, כ"ד), שאין לצפות יותר מחמש שנים, ור' יוסי אומר רק ג' שנים (ע"ש בחולין, דף כ"ד), אשר די ומספיק לגמרי, לזכות בחכמת התורה.
ואם לא ראה סימן יפה בשיעור זמן כזה, לא ישטה עוד את עצמו בתקוות שוא ומפוחי כזב, אלא יֵדַע, שלא יראה עוד סימן יפה לעולם. ולכן יראה תיכף, למצוא לעצמו איזו תחבולה יפה, שיצליח על ידה, לבוא לשמה, ולזכות בחכמת התורה… שהתחבולה המוצלחת יותר ובטוחה לו, הוא העסק בחכמת הקבלה. ויניח ידו מעסק חכמת תורת הנגלה לגמרי, שהרי כבר בחן מזלו בה, ולא הצליח. ויתן כל זמנו לחכמת הקבלה, הבטוחה להצלחתו.

(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ג)

נושא: הבורא שם ידו של האדם על הגורל הטוב, ואילו דבר הבחירה החופשית של האדם הוא בסביבה טובה, שתפעל עליו, ושיוכל להתפעל ממנה, כי בכך הוא מקבל כוחות ורצון להתקרב למטרה (22:40)

כי אמת הדבר ונכון מאד, שה' יתברך בעצמו מניח ידו של אדם על גורל הטוב… ודבר הבחירה של האדם היא רק לענין החיזוק… להתחזק בדרך הטוב בכל מיני אמצעים ותחבולות, ויעשה כל מה שתמצא ידו לעשות בכחו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך, ולא יפול חס ושלום תחת משאו באמצע הדרך.

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, , אות ד')

יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם – אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו.

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

נושא: בספרי הקבלה, בכל מקום שכתוב "אסור" הכוונה ל – "אי אפשר" (24:50)

כפי שאמר אאמו"ר ז"ל, כל מקום שאסור פירושו שאי אפשר, אפילו שרוצה.

(כתבי רב"ש, כרך ג, ענין דיין הגון ושאינו הגון)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5X4ax

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest