מן המקורות 02.02.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר לעם, פרשת מקץ, אות עט

נושא: ההתקדמות שלנו תלויה ונמדדת דווקא מתוך גילוי הקלקולים המתגלים בנו, במהלך הדרך הרוחנית, שזה נקרא "הכרת הרע". לכן יש על מה לשמוח, כי יש מה לתקן (17:00)

"אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים – היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם מחוריהם… שבהתגלות רשעים קבורים, אף על פי שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם, לתשועה גדולה יחשב"

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת ה, ע"מ 685)

נושא: "תרי"ג עיטין" ו- "תרי"ג פקודין" (32:40)

"יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו יתברך, וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פי חכם", ע"מ 808)

"כשמקיים תורה ומצות בבחינת "עושי דברו", מטרם שזוכים "לשמוע", נקראים המצות בשם עיטין…פירוש שעוד אינו מאיר בהם האור העליון השייך לאותה מצוה, אלא הם בחינת עצות, איך להגיע לבחינת אור הפנים, השייכים להמצוה… "וכשזוכים לשמוע "בקול דברו" …נעשים תרי"ג המצות בבחינות פקודין. והוא מלשון "פקדון". כי יש תרי"ג מצות, אשר בכל מצוה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד אבר מיוחד בתרי"ג אברים וגידים של הנשמה ושל הגוף. ונמצא, בעשיית המצוה, הוא ממשיך לאבר שכנגדה בנשמתו וגופו, את מדרגת האור, השייך לאותו אבר וגיד. והוא בחינת הפנים של המצות". נמצא, שעל ידי קיום תורה ומצות, מתגלה את מטרת הבריאה, שהוא להטיב לנבראיו"

(כתבי רב"ש, כרך א, "חשיבותה של תפלת רבים")

נושא: ברוחניות, שינוי הזמנים, פירושם שינוי צורות ומדרגות (49:10)

"האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים המתבארים בשינוי צורות ומדרגות – הם למעלה ממקום וזמן"

(פירוש הסולם על ספר הזוהר, פרשת ויצא, מאמר "צדיק עליון צדיק תחתון", אות ס"ב)

"זמן: הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובבות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים"

(בעל הסולם, תע"ס חלק א')

חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות כ, ע"מ 437

נושא: אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, בדביקות מלאה עם הבורא, רק לא מרגישים זאת. וכל מה שחסר לנו, זה רק לשחזר את ההרגשה והידיעה על כך, בחושינו, בהכרתנו (03:00)

"באמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש "מלא כל הארץ כבודו", אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו הזוכה לקאנטאקט(למגע) עמו אינו ניתוסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו ואינו יודע ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו אשר באמת עתה נתעשר. ועם כל זאת אין כאן שום חדש לו ואין ממה להתרגש כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

נושא: רק המאור המחזיר למוטב, הנמצא בתורה, יכול לשנות את טבעו של האדם מהרצון לקבל, לרצון להשפיע (31:50)

"היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.
ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד")

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? … אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו."

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tVKNW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest