מן המקורות 01.08.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – כתבי רב"ש, כרך א, ענין ענף ושורש

נושא: מהן תורה ומצוות ?

בזמן שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, אז נקרא מעשה זו "מצווה".

(רב"ש, שלבי הסולם, בעניין השכר המקבלים)

המצווה ה"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצווה הזאת, שז"ס נר מצווה ותורה אור.

(בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

יש תרי"ג מצוות, אשר בכל מצווה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד איבר מיוחד בתרי"ג איברים וגידים של הנשמה ושל הגוף. ונמצא, בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו וגופו, את מדרגת האור, השייך לאותו איבר וגיד.

(רב"ש, שלבי הסולם, חשיבותה של תפילת רבים)

נושא: עיקר העבודה בתורה ומצוות.

אמרו ז"ל: לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקותו ית'.

(בעל הסולם, מתן תורה, ט"ו)

עיקר שכר מן המצווה הוא המצווה, שהוא הדבקות האלוהי והתענוג הרוחני שבעשיית המצווה, שהיא בחינת קבלת פני השכינה. כי לולא זאת נקרא מצווה בריקנות, שהוא בלי חיות ונשמה, ואינו רק גוף המצווה, כנודע. ואינו נקרא מצווה, רק על ידי התשוקה והדבקות חלק האלוקי השוכן בתוכו אל השורש ברוך הוא, עם כל חלקי ישראל.

(ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מאור עיניים, וירא)
תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים יוכלו, ע"י קיום התורה והמצוות, לילך מעלה מעלה, הלוך ומתפתח, עד שיזכו להידבק בבוראם ית' וית'.

(בעל הסולם, מתן תורה, ח')

אם כוונתו בתורה ומצוות, אינה לתועלת הקב"ה, אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד, שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה, הרצון לקבל שבו, הוא יהיה הרבה יותר, ממה שיש לו מטבע בריאתו.

(בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)

ה' יתברך נתן לנו תורה ומצוות, שנצטווינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם, מועילה לנו להפוך טבעו.

(בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)

נושא: שני חלקים בתורה ומצוות: תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין

יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא עניין השגת שמותיו ית', וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמיים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה.

(בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

בכמה מקומות בזוהר מכנה לתרי"ג מצוות – "תרי"ג עיטין דאורייתא", ובהרבה מקומות בזוהר קורא לתרי"ג מצוות – "תרי"ג פקודין", כי מתחילה מחויב האדם בשמירת התורה והמצוות כדי לזכך גופו ולהגדיל נשמתו, ואז נמצאים אצלו התרי"ג מצוות בבחי' "תרי"ג עיטין", דהיינו עצות, איך שיזכה סוף סוף לבוא לפני המלך ולזכות לאור פניו, כי שמירת התורה וקיום המצוות מזככין אותו לאט לאט, עד שיזכה לאור פני מלך חיים, וע"ד שמובא בגמ': מה אכפת לו להקב"ה בשוחט מן הצוואר או שוחט מן העורף, אלא לא ניתנו תורה ומצוות אלא כדי לצרף בהם את ישראל. אמנם אחר שנזדכך די צרכו, וזוכה לאור פניו ית', אז נפתחו עיניו ונשמתו, וזוכה להשיג תרי"ג אורות הקדושים הנמצאים בתרי"ג המצוות, שהם סוד שמותיו הקדושים, דהיינו שבאים להשגתו, וע"י קיום כל אחת מהמצוות נוטל חלק האור המופקד בהמצווה, כי המצווה ה"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצווה הזאת, שז"ס: נר מצווה ותורה אור, ואז נקראים אצלו תרי"ג מצוות "תרי"ג פקודין".

(בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

חלק ד – הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ג

נושא: כתבי הקבלה העיקריים ללימוד בימינו.

מעת שנתגלו ספרי האר"י ז"ל בעולם, כל העוסקים בחכמת הקבלה הניחו ידיהם מכל ספרי הרמ"ק ז"ל, ומכל הראשונים והגאונים שקדמו להאר"י ז"ל, כמפורסם בין העוסקים בחכמה זו. וכל חיי רוחם הדביקו רק בכתבי האר"י ז"ל בלבד. באופן אשר עיקרי החיבורים הנחשבים בבחינת ביאורים בחכמה זו כראוי להיות, אינם אלא ספרי הזוהר והתיקונים ואחריהם ספרי האר"י ז"ל.

(בעל הסולם, מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים")

בדור הזה האחרון, מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים וכתבי מרן האר"י, שהם חיים ממש לנפש… יֵדַע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ… ואין לו חיים ולא חלק בחיים.

(ר' יצחק אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, פרשת עקב, ז')

נושא: הדרך המוצלחת ביותר למשתוקק ללמוד את חכמת הקבלה, הוא לחפש חכם מקובל אמיתי, ולציית לו ככל אשר ישים עליו.

יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים. ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, ש"פיזרן בכל דור ודור", בכדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אח"כ לצדיקים.

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר צט "רשע או צדיק לא קאמר")

מתוך שהיותר מפותח של הדור הוא ודאי אך היחיד, נמצא בעת שהרבים באים לידי הכרה לפטור את עצמם מהיסורים הנוראים ולקבל עליהם בחינת התפתחות, מדעתם ורצונם, שהיא דרך התורה, הנה אז צריכים ומחוייבים להכניע את עצמם ואת חרותם הגופני תחת המשמעת של היחיד. ולקיים פקודותיו וסגולותיו, שיציע להם.

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

ע"י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל איזה אסמכתא, היינו שרק התלמיד חכם יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר, אפילו שיהיה גדול בתורה, גם כן נקרא עם הארץ, אם לא זכה ללמוד מפי ה'. לכן מוכרח האדם להכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יושית עליו בלי שום וכוחים – אלא בבחינת למעלה מהדעת.

(בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר קה "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ")

הדרך המוצלחת ביותר למשתוקק ללמוד את החכמה, הוא לחפש חכם מקובל אמיתי, ולציית לו ככל אשר ישים עליו, עד שיזכה להבין את החכמה מדעתו, דהיינו הבחינה הראשונה, ואחר כך יזכה למסירתה בעל-פה, שהיא בחינה השניה. ואחר כך לההבנה שבכתב, שהיא הבחינה השלישית. כי אז יירש כל החכמה ומכשיריה בנקל מרבו, וישאר לו כל זמנו להוסיף הרחבה, ולהתפתחות.

(כתבי בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה")

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/evt4k

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest