דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ממה ניזון התחתון?

ממה ניזון התחתון?

כתבי רב"ש, מאמר כ"ט: "אבל האדם אין צריך להביא זבל מבחוץ כמו אצל האילן, אלא צריך להכניס את הזבל מהעלם אל הגלוי, היינו לתוך הרגשתו."

שאלה: אני מרגיש את עצמי כאדם מושלם, והרב"ש מציע לי לחפש את ה"זבל" של עצמי?

תשובתי: נכון, מאיפה אני לוקח זבל לדשן את עצמי כדי לגדול?

ממדרגה יותר עליונה. הזבל מגיע מהעליון. בדיוק כמו עצים בעולם שלנו, שניזונים מהזבל של דרגת החי. זהו תהליך טבעי, אף על פי שבעידן המודרני אנחנו נעזרים בטכנולוגיות שונות.

ובחזרה לרוחניות. אם נשווה אותך לעץ, אז הזבל של המדרגה הבאה, של דרגת החי הופך למזון עבורך.

כלומר, על מנת למצוא מזון מתאים, עליך לבנות קשר עם העליון ולקבל ממנו את מה שנראה לך כ"זבל". ואז אתה תגדל. מפני שהעליון זה השפעה, הוא כולו אהבה, ביטול, ויתור. ולמרות שבעיניך כל זה נראה כ"זבל", אתה צריך לקבל את זה כ"מזון".

שאלה: אבל כיצד לרצות זאת, אם בעיני עצמי אני פשוט מושלם?

תשובתי: תשב איתנו ואתה תראה עד כמה אתה רחוק מלהיות מושלם.

בכל מקרה, לקבל "זבל" זה בכלל לא מביש. מה שנראה לאגו כ"זבל", אתה מקבל כמזון, משתדל להחיות בו את נפשך.

העליון מציג את עצמו כמשפיע, "נוצץ", נקי, אבל אתה מסתכל עליו ואינך רוצה את זה. אז עכשיו עליך לשנות את יחסך, כלומר, לעבוד בקבוצה, ללמוד ולבקש להרגיש ולו במעט את "החן של העליון", לראות את ההשפעה שלו. ועל אף שאינך רוצה, שנמאס לך, אף על פי שיש דברים אחרים בחיים, כל זה ברור, אבל אנחנו מדברים על השינוי בערכים. אתה מקבל את חשיבות העליון, ואפילו שבהתחלה התכונות שלו נראות לך חסרות חשיבות, כ"זבל" מתחת לרגליים, אתה בכל זאת צריך לקבל אותן כחשובות, עד שהן באמת תהיינה לך כמזון, שאתה תהנה ממנו. בדיוק כמו עץ שנהנה מדשן של הפרות. דרך אגב, לו היית רואה מאיזה זבל אתה נהנה עכשיו, אז לא היית נגעל מהזבל של העליון…

שאלה: אני מונע על ידי האגו. אז איך אני יכול לעצור את המנוע הזה על ידי האגו? כיצד אני יכול להכיר בפגמים של האגו, אם אני חי ומתקיים רק ממנו?

תשובתי: בתוך הקרקע של הרצון שלך הופיע זרע חדש, ניצוץ רוחני שהבורא הדליק בך. ועל ידי כך הוא נותן לך הזדמנות לצמוח. אבל זאת עבודה קשה, כי נבט צריך לפרוץ את קליפת הזרע. ואם אתה רוצה שהוא יצא, אתה זקוק לכוח חיצון. בעל הסולם מסביר ב"מאמר החרות" שזרע זקוק לתנאים חיצונים נאותים: חום, לחות, דשן, מינרלים, כל מה שמסייע לכוח הטמון בתוך הגרעין להתממש, להתחיל לגדול.

לכן, אם אתה מתגאה בשלמותך, אתה קובר את עצמך בתוך האדמה, והזרע שלך נרקב מבלי להביא תועלת. יעבור זמן רב עד שיתנו לו שוב הזדמנות להתעורר. אז תחליף את הערכים שלך ותמשיך להתקדם בעזרת אותו מניע אגואיסטי.

החברה בהדרגה מחדירה בך "רעל". החברים אומרים לך: אתה באמת תהיה גדול בעינינו אם תנקה את השירותים. אצלנו זאת העבודה המכובדת ביותר. מי שעושה אותה, הוא מציג לנו את אהבתו, וגם אנחנו מעריכים ואוהבים אותו. ומי שלא עושה את זה, לא שווה כלום בעינינו.

זה גורם לך למאבק פנימי: "שאני אנקה שירותים!?, אבל אחרת הם לא יכבדו אותי…". בסופו של דבר, אם האגו שלך גדול והחברים "מעוררים" אותך מספיק, אז אתה תמלא את בקשתם בשמחה, מפני שהיא תביא לך כבוד ותהיה חבר שווה זכויות בקבוצה.

בעצם, אתה "מכרת" את עצמך לחברים בעזרת האגו שלך. הוא מילא תפקיד של "עזר כנגדו", כי בלעדיו לא הייתה לחברים שלך אפשרות לשחק איתך, לקרב אותך. אתה התקרבת אל האור דווקא מתוך התנגדות.

דרך אגב, האגו בעצמו משחק איתך אחרת, בצורה נבזית ואכזרית. הוא מעמיס עליך עבודת "זבל" ובסופו של דבר משאיר אותך ללא שכר. ומצד שני, החברים משלמים לך היטב על העבודה…

מתוך שיעור על פי אגרת של רב"ש, 25.01.2013

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MV7Dk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest