ממה נבנה המעבר לעולם העליון

כל התפילות שלנו יכולות להיות רק על הרצון להשפיע. אך כשהרצון אינו מתממש לאורך זמן ממושך, כעבור זמן מסוים האדם מתייאש. הרי בינתיים הוא מתקיים עם הרצונות לקבל.

אילו היו לי רצונות להשפיע, לא הייתי מתייאש, הייתי מתמלא מהציפייה שלי. אך כיוון שהרצונות שלי אגואיסטיים, ההשתוקקות שלי להשפעה אינה ממלאת אותי…

ואז האדם נופל, מבלי להשלים את היגיעה שלו. על כך כתב בעל הסולם: "אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה". וכאן הקבוצה צריכה לעזור לאדם לעמוד בזה, ולהוסיף עוד טיפה מעל אותו גבול הייאוש שהשיג, שהוא כביכול כבר אינו מסוגל יותר. דווקא כאן צריך להוסיף עוד קצת מאמץ, במקום שהיה נדמה שאתה מאוכזב עד הסוף, להשתמש בכוח הנוסף שקיבלת מהסביבה.

התוספות האלה הן שבונות את המעבר לעולם הרוחני. הרי הן מעוררות אותנו לתפילה הנוספת שעליה מגיע האור והופך את הרצון שלנו למשפיע.

ואז אנחנו מתחילים ליהנות מהשפעה שבה כבר לא יכולה להיות אכזבה! שום צמצום אינו פועל בעולם ההשפעה. כל העולם לפניך, תתמלא ללא גבולות, בצורה אינסופית! תעשה כל מה שאתה רוצה! הרי אם הכוונה שלך להשפיע לזולת, לא קיימים עבורך שום גבולות.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
סוף עידן הקרח של הנשמה
ילדי השמש
השכר – האהבה