ממה מתחיל האדם

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ט"ז:

"א"כ נתבטלה מאתנו הבחירה ח"ו? כיון שאנו מוכרחים, להשתלם ולקבל המצב הג' בהחלט, מכח, שכבר הוא מצוי, במצב הא'."

גם מצב הא' וגם מצב הג' הם שלמות, רק שבמצב הא' אנחנו עוד לא קיימים, עדיין אין לנו הבנה, הרגשה והשגה עצמית. עדיין אין שם אדם, שהוא נוצר ובולט בקיום שלו, הוא עדיין בתוכנית, באבחנות שאנחנו עוד נצטרך לרכוש.

בדומה לטיפת זרע, שזה עדיין לא אדם. אז ממה הוא מתחיל? אנחנו בעצמנו לא יודעים עד היום מאיזה רגע העוּבר ברחם אימו יכול להיקרא "אדם", עם גוף חי וחיים אישיים משלו. יכול להיות שה"התחשבות" מתחילה מהחלוקה הראשונה של התא לשניים? ויכול להיות, שמאותו המצב שהעוּבר כבר מתחיל להרגיש? אבל גם זה אינו פותר את כל הבעיות. האנושות עדיין רחוקה מאוד מלקבוע משהו מוגדר ונכון בשאלת האדם, החופשי והעצמאי. אבל בכל מקרה, הימצאותנו בעולם אין סוף בהתחלה, אין לנו שם שום קיום עצמאי.

אז מתי אנחנו באמת מתחילים להרגיש את עצמנו, להיות אנחנו עצמנו? האם זה כאשר אנחנו ירדנו מהעצים וקצת התרחקנו מצורת הקוף? אבל האם אפשר לקרוא לכל אותה ההתפתחות ההיסטורית שעברנו שנעשינו "בני אדם"? כי האגו פשוט דחף אותנו קדימה ודרש שנרוויח על חשבון האחרים. האם מישהו בכלל ידע מה שהוא עושה? אם כל אחד מונע על ידי דחפים פנימיים של הרצון לקבל, אז איפה כאן אנחנו בעצמנו? לכן בינתיים מדובר על יצורים שכל הזמן נפעלים על ידי גורמים אלו או אחרים. כן, אנחנו סובלים קצת, אבל הסבל עצמו הוא עדיין אינו סימן לעצמאות.

לכן בעצם, האדם שבנו מתחיל להתפתח מנקודת החיבור, אפילו במקצת בהכנה לזה. אם נחזור לדוגמה של העוּבר: טיפת הזרע של אבא נכנסת לרחם של אימא ונדבקת לדופן הרחם ומתחילה להתרבות על חשבון הקשר בין אבא ואימא. בין הלובן של אבא והאודם של אימא מתחיל להתפתח תא משותף, וזה כבר חיבור. ה"לובן" של אבא זה הבורא, ו"אודם" של אימא זה הנברא, ומתחיל להיות ביניהם מגע.

כך "בינה" עובדת עם "מלכות", ואנחנו צריכים לקבל את הצורה הזאת של ההתפתחות. ברגע שאני יכול לבטל את עצמי ומישהו מהזולת יכול לבטל את עצמו, ואנחנו מתחברים יחד או שאני מתחבר עם החברה, אז ברגע זה אני בונה בתוכי את תחילת האדם.

ודאי, שהכול נמצא במצב הא', באין סוף, ולכל זה אנחנו מגיעים בפועל במצב הג'. אבל מצב הב' הוא מצב ביניים הכרחי כדי שתהיה לנו בחירה חופשית, כדי שאנחנו נתפתח ונבין במה הוא סוד ההתפתחות. כי בזה שאנחנו עוברים רצף של כל המצבים האלה בזה אחר זה, אנחנו לומדים על המערכת הזאת שנקראת "בורא", את התכונות שלו, את ההפעלות שלו. אנחנו מתחילים להכיר את הבריאה, שקודם לכן אי אפשר היה לעשות את זה.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 06.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דלת אל הלא נודע
אמת ואמונה
שלבים של דרך גדולה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3kjif

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest