דף הבית / חינוך, ילדים / מלכים ובדחנים

מלכים ובדחנים

שאלה: בסביבה שלי, לצורך יצירת אווירה טבעית ונינוחה מקובל לספר בדיחות. אבל מה לעשות, אם אני מטבעי לא אוהב בדיחות?

תשובתי: בדיחות מסייעות להתכללות הדדית, רק שהן צריכות להיות בדיחות חכמות, חדורות בהומור דק.

בחצרו של כל מלך היה בדחן, הוא היה רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, אפילו ללגלג על המלך. לכל אחד אחר היו כורתים על כך את הראש, רק לא לבדחן. והרי המלכים היו אנשים מאוד רציניים ונחושים, אבל בכל זאת החזיקו לידם בדחנים ומוקיונים. בשביל מה הם היו צריכים את זה?

העניין הוא, שאנשים שהוכתרו למלוכה היו מעל לסביבתם. מי יכול היה להשפיע עליהם? באותם הזמנים דווקא הבדחנים יכלו להעלות את מצב רוחו של המלך ובזה להיפטר מהרבה בעיות.

אם מתרחשות איזה שהן אי נעימויות וצרות, מגיע בדחן, מתחיל לבדר, המלך נרגע וכבר חושב מחדש על המתרחש.

אלה דברים מאוד עמוקים וחשובים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 87, 21.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להקדים תרופה למחלה
איך להפסיק לדאוג מדברים חסרי ערך?
דאגות והתרגשויות: כיצד להתמודד איתן?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HFdCw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest