קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך אגרת ה' של רב"ש:
"יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דבקות. זאת אומרת, שתאחדו שניכם בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית…
וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לנצל את השונא."
אהבה לחברים מושגת בדרך של מלחמה למענה. אי אפשר להשיג דבקות, שמסמלת אהבה תמידית, מבלי להשתדל לצאת מהלבוש של היצר הרע, שבו מלובשת הנשמה. ולצאת מהלבוש הזה של אהבה עצמית אפשר רק אם תחליף אותה לאהבה לזולת, ל"מסך ואור חוזר".
דווקא לזה אנחנו צריכים להגיע. וכאשר אנחנו מתחילים לחפש כיצד לעשות זאת, אז מרגישים שכל זה בעצם תלוי ביחס שלנו לזולת, שדברים כאלה הם כל כך נבזיים בעולם שלנו. כל היחסים בעולם נקבעים על ידי חוקים, שמירה על זכויות הפרט, דמוקרטיה. אבל כאשר אנחנו על ידי השפעת "האור המקיף" רואים קצת את האמת, אז אנחנו מבינים שדווקא בקשר עם הזולת אנחנו מממשים את כל התוכנית של הבריאה.
זולת, חבר או בורא, זה היינו הך. אין שום הבדל. אם אני רוצה להתעלות מעל עצמי ולהגיע לבורא, דווקא אז אני רואה שאני זקוק לעזרתו של החבר. עד שכל החברים לא יבואו לעזרתי, באותה המידה שבה אני מוסר את עצמי לידיהם, אני לא אוכל לעשות שום דבר.
נדרשת מאיתנו פעולה הדדית, שבה אנחנו תלויים זה בזה. עד כמה שאני מוסר את עצמי לאחרים, במידה הזאת הם יכולים לעזור לי. וכאשר הם באים לעזרתי, אני מפסיק לחשוב על עצמי, בעל כורחי אני מתעלה מעל עצמי.
אבל החברים יוכלו לבוא לעזרתי רק אם אני מכניע את עצמי כלפיהם. בזה אני מחייב אותם לדאוג לי. כלומר, כאן הכול תלוי בעבודה הפרטית של האדם כלפי הסביבה. ככל שאני מכניע את עצמי יותר ומוכן להידבק בסביבה, במורה, בספרים, בלימוד, בהפצה, כלומר בכל האמצעים להשגת התכלית, באֵמון, כמו תינוק, בכך שמכניע את עצמי עד לדרגה הנמוכה ביותר, כך אני אהיה קרוב יותר ליישום הרוחני שלי.
כי אני צריך להתחיל את העלייה הרוחנית שלי מאפס. וככל שאני מתקרב לאפס במחשבות, ברצונות ובמעשים שלי, כך אני נדבק יותר לקבוצה ומחייב אותה לדאוג לי. אני מתחיל לקבל השפעה נכונה מפנימיות הקבוצה, ואפילו לא חשוב באיזו דרגה היא נמצאת כרגע. ההשפעה הזאת מאפשרת לי לבטל את האהבה העצמית שלי ולצאת מתוך ה"קליפה" האגואיסטית, מתוך היצר הרע, ולהתחיל בעבודה הרוחנית.
ידיעות קודמות בנושא:
אומנות גילוי הבורא
להכפיל את האהבה כלפי החברים
תעניק אהבה
