דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מלחמה, זה לא תיקון

מלחמה, זה לא תיקון

שאלה: כאשר אדם שומע אזעקה ורץ למקלט, על מה הוא צריך לחשוב בזמן הזה?

תשובתי: על זה שהבורא מזכיר לו על חוסר תיקון, על חוסר אותו התיקון שהוא עדיין לא ביצע. זאת הסיבה שהגילוי מתרחש בדרך של ייסורים במקום בדרך של תורה.

שאלה: על מה צריכים לחשוב התושבים של שאר חלקי המדינה שלא נמצאים תחת ירי הטילים? הרי אצלם נמשכים החיים הרגילים, בעוד שבדרום החיים הרגילים הסתיימו. איך אני יכול להתחבר לאלה שיורדים למקלטים תחת קולות של אזעקות ופיצוצים?

תשובתי: אני משתדל בכל הכוחות, בזה שמשתמש בכל האמצעים, להביא את העָם לחיבור. ויחד עם זה אני בונה כוונה לכך שהמצב יירגע, ובהמשך כולנו מתקדמים למטרת הבריאה באותו הקטע שצריכים להתקדם מהיום למחר, בכך שהולכים בדרך תורה ולא בדרך של ייסורים.

וכך כל יום, כל רגע אני עכשיו פועל כדי שהיום הזה יעבור בדרך תורה ולא בדרך של ייסורים, כדי לעזור לתושבי דרום הארץ, או (במדרגה יותר עליונה) כדי לעשות נחת רוח לבורא.

ודאי, שחייבים לעצור את האויב בעזרת הצבא. אנחנו זקוקים עכשיו לשקט ושלווה, ואי אפשר להשיג את זה ללא אמצעים צבאיים. אבל צריך להשתמש באמצעים האלה רק כדי לקבל זמן לתיקון.

המלחמה לא תתקן שום דבר, המלחמה אף פעם לא מביאה לשלום. היום העולם כבר מבין, שאי אפשר להרוויח ממלחמה. זה ברור לכולם, אין פתרון צבאי לבעיות.

ולכן אנחנו נעזרים באמצעים צבאיים רק כדי לעצור את ההידרדרות ולספק לעצמנו זמן לתיקון, לעבודה העיקרית של חיבור.

מתוך שיעור בנושא "איחוד האומה", 08.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
צבא זה לא הנשק העיקרי
מדוע נופלים עלינו טילים?
למה רועמים התותחים?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CSXXi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest