מלחמה או הגנה?

שאלה: רבים אינם מרוצים מחתימת ההסכם על הפסקת האש. כתוצאה ממשאל התברר, כי רוב אזרחי המדינה בעד המשך של פעולות צבאיות ברצועת עזה. הם לא מסכימים עם הפסקת האש ורוצים לחסל לגמרי את האויב.

תשובתי: לשם כך חייבים להבין איזו תגובה אנחנו נקבל מצד תורכיה, איראן, מצרים וכל שאר מדינות הנפט.

אותו הכיוון גם אצל רוסיה, הם לא יכולים לנהוג אחרת. רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה לשנות כיוון, מפני שחלק מהאוכלוסייה שלה, הם גם כן מוסלמים.

היא קשורה איתם גם מהצד הדרומי וגם בתוך המדינה. באופן כזה, רוסיה כבולה בידיים וברגליים, אפילו אם הייתה רוצה לעשות משהו.

לכן אנחנו נמצאים במצב, כאשר כל העולם בעל כורחו יהיה נגדנו.

ואם אנחנו ניכנס לעזה ונתחיל "לנקות" את השטח, כפי שהם רוצים לעשות איתנו בעזרת הטילים שלהם, אז לא רק שאף אחד לא יתמוך בנו, אלא תתחיל נגדנו מתקפה דיפלומטית וכלכלית רצינית, שלא תאפשר לנו לשרוד.

שאלה: יוצא, שמהמצב שאתה מתאר, אין מוצא?

תשובתי: אין מוצא! אין מוצא נורמלי טבעי. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם המתנגדים שלנו. מה גם שאנחנו מתארים לעצמנו בבירור, שבפעם הבאה יהיה לנו הרבה יותר קשה, מפני שירו עלינו מאות ואולי אלפי טילים גם מהצפון: מלבנון, מירדן, מסוריה, וגם מהדרום: מסיני ומאותה עזה. מכל הצדדים תישפך עלינו אש, ואנחנו לא נוכל להסתתר, לא נוכל להגיב על כל הירי עם המתקנים נגד טילים כמה שהם לא יהיו.

מה שנוגע למטוסים, אז זה אמצעי די מיושן של ניהול מלחמת נגד. זה לא נותן שום דבר. אתה פשוט מסכן גם את הטכנולוגיה וגם את הטייסים. היום אין שום בעיה להפציץ את שדות התעופה.

אנחנו פתאום מצאנו את עצמנו במצב אחר לחלוטין. אותה המלחמה שאנחנו מנהלים, היא לא לאזור שלנו. אנחנו מנהלים מלחמה בשיטות מיושנות. אפילו לא ממש מנהלים מלחמה, אלא פשוט מכסים את עצמנו. אנחנו מנהלים פעולות התגוננות: משמידים את מה שאמור לירות עלינו ומיירטים את מה שכבר עף עלינו. לכן זאת לא מלחמה, זאת פשוט התגוננות, ולא יותר מזה.

מתוך שיחה על המצב בישראל, 22.11.2012