דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מלבים את הניצוץ על ידי הערבות

מלבים את הניצוץ על ידי הערבות

בעל הסולם, מאמר "הערבות" (גרסה מקוצרת): "ערבות – זה שכל ישראל נעשו ערבים זה לזה".

"ישראל" מלשון "ישר-אל". כך נקרא כל אדם שיש לו את הניצוץ של הרצון הרוחני שניתן מלמעלה. מלבד הרצונות לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות, הוא מרגיש עוד רצון אחד, ששייך למימד עליון יותר. הרצון הזה דוחף אותו לחפש אחר משמעות החיים, המקור והמהות שלהם. אם לאדם ישנו ניצוץ כזה, מעל לרצונות החומריים, הגשמיים, זה נקרא שהוא משתוקק "ישר אל הבורא", מפני שהדחף הזה מכוון אותו למקור של החיים ושל כל המציאות.

כדי שהאנשים יוכלו לגדל את הרצון הרוחני שלהם, הם צריכים להתחבר. כי אפשר לפתח את הדחף הזה רק באמצעות כוח ההשפעה, כשמתעלים מעל לרצונות הגשמיים, שבהם משתקפת המציאות החומרית שלנו. השבלונה של: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות בונה עבורי את תמונת העולם הזה ודורשת ממני למלא את הרצונות הללו, שבכל אדם הם משתלבים בצורה שונה. אבל הניצוץ של הרצון הגבוה יותר מתפתח לפי מגמה הפוכה: מעל לרצונות הגשמיים, בניגוד להם.

ה"השפעה" שאליה מכוון אותנו הניצוץ הזה, היא בסך הכול מושג שמדגיש שכאן אנחנו פועלים אחרת, שלא כמו ברצונות הארציים. אנחנו צריכים להתעלות מעליהם ולספק אותם רק ברמת ההכרחיות, ובכל מה שמעבר לכך – לפתח את הניצוץ, את שורש הנשמה, תחילת הנשמה, חלק א-לוה ממעל.

ולכן, אדם שיש לו את הניצוץ הזה, נקרא "ישראל", והאמצעי להתפתחות הניצוץ הזה נקרא "ערבות". לכן בישראל כולם מלכתחילה ערבים זה לזה במערכת העליונה. ובעולם שלנו אנחנו צריכים לממש את המצב הזה, ומזמינים אותנו להגיע לכך מרצוננו, מבלי לכפות זאת על אף אחד.

"התורה ניתנה רק כשכל אחד מישראל הסכים לקבל עליו "ואהבת לרעך כמוך".

מתאספים אנשים שיכולים לאחד את הרצונות שלהם, שקיבלו התעוררות לקראת מקור ומטרת החיים. ובאיחוד שלהם הם צריכים להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך". קודם לכן הם רצו לספק את הרצונות שלהם לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות, ועכשיו, באותה המידה ובאותה הצורה, הם דואגים לזולת ורוצים לספק לו את כל הנחוץ לשם העלייה הרוחנית.

זה אומר שאנחנו צריכים לדאוג לצרכים ההכרחיים בלבד של כל חבר, ובכל היתר – לדאוג לדרכו הרוחנית. אני בונה עבורו את כל מנגנוני התמיכה ומספק לו את כל האמצעים שעל ידם הוא ישיג את הרצוי.

בסופו של דבר, כל אחד דואג להכרחיות של הזולת, ומעליה, לצרכים הרוחניים. קודם לכן רציתי לספק את ההכרחיות לעצמי, ועכשיו אני דואג לחבר באותה הצורה. רציתי באופן טבעי למלא את נשמתי, ועכשיו אני דואג לנשמתו של החבר. בכל דבר חיפשתי תועלת אישית וניצלתי את האחרים לשם כך, ועכשיו אני צריך "להסתובב" ב-180 מעלות ביחס לחברים, ולדאוג לצרכים ההכרחיים שלהם, הרוחניים והגשמיים.

אם כן, כל ישראל חייבים, על ידי הערבות ההדדית, להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך". בכך הם יוצרים את הכלי האחד השלם, לפי מידת הרצון שמתגלה בהם, ובהתאם להשתוות הצורה, הם מרגישים בתוך הכלי הזה את ההשפעה הכללית, האהבה ההדדית. ומעל לאהבה הזאת הם מרגישים את הבורא, את המקור של אותה המדרגה שבה נמצא הכלי שלהם עם האור שממלא אותו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 13.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האנרגיה שלא נגמרת
המעצורים
מתעוררים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gicjx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest