קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתה של נגה: אני מקבלת מסרים ע"י מלאכים. אני מרגישה שהמטרה שלי והיעוד שלי הם לעזור לאנשים ולהעביר להם מסרים מהמלאכים. אני מעוניינת להתחיל ללמוד קבלה ואני צופה כל בוקר בתוכניותייך. רציתי לדעת האם בקבלה מאמינים ביכולת כזו, שאפשר לתקשר עם מלאכים? והאם זה מעשה חיובי?
תשובה: מלאכים הם כוחות כמו כל כוח אחר בעולמנו – כוח המשיכה, לחץ, קרינה וכו', ולא דמויות. להיות ברמת הכוחות הללו פירושו של דבר להתעלות רוחנית לרמת עולם היצירה ועולם הבריאה, לרכוש בהתאם כוח השפעה – ולא לרצות להרגיש, כמו שקורה אצלך… עד כמה הדבר אינו פשוט כלל אפשר להבין מתוך ההקדמה לספר הזהר, אות מח…
עצה: או להפסיק לרמות את עצמך, או להפסיק ללמוד את חכמת הקבלה – מדע לתיקון עצמי.
אות מח:
מח) וע"י העסק בסודות התורה ובטעמי מצות, הוא מטהר חלק החי מהרצון לקבל שבו.
ובשיעור הזה הולך ובונה את נקודת הנשמה, המלובשת בו ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה.
וכשנשלמת בכל בנינה ונעשית פרצוף, אז עולה ומלבשת לספירת הבינה שבעולם העשיה הרוחני.
שכלי זה הוא זך ביותר לאין ערך על כלים הראשונים תו"מ. וע"כ הוא מעביר לו אור גדול מא"ס ב"ה, הנקרא אור הנשמה.
וכל פרטי דומם צומח חי שבעולם עשיה, המיוחסים לקומת הבינה, נמצאים משמשים ומסייעים לפרצוף הנשמה של האדם, לקבל אורותיו בשלמות מספירת הבינה.
והוא נקרא ג"כ בחינת "חי דקדושה", להיותו מכוון נגד טהרת חלק החי שבגוף האדם.
וכן טבע הארתו, כדרך שנתבאר במין החי הגשמי (לעיל אות לז), שהוא נותן הרגשה פרטית לכל אבר ואבר מתרי"ג אברי הפרצוף להיות חי ומרגיש בהרגשה חפשית לכל אחד מהם בלי שום התלות בכלל הפרצוף.
עד שנבחן שתרי"ג אברים שבו הם תרי"ג פרצופים המיוחדים במיני הארתם.
כל אחד לפי דרכו.
ומעלת אור הזה על אור הרוח ברוחניות, היא בערך הפרש מין החי כלפי הדומם וצומח בגשמיות.
וכן יוצאת נקודה מאור החיה דקדושה, שהיא אור ספירת החכמה, עם יציאת פרצוף הנשמה ומתלבשת בפנימיותו.
http://www.education.gov.il/Merkaz/download/2020-asavim.doc
שירת העשבים,
רב"ש /דרגות הסולם / שכז. אין לך עשב למטה
בסעודת ר"ח אדר כפר סבא תשל"ב
"אין לך עשב למטה שאין לו מלאך שמכה ואומר לו גדל". וצריך לשאול בשביל מה צריך להכותו, אחרת הוא לא רוצה לגדול, הלא מצד הטבע אנו רואים שכל אחד ואחד רוצה להתגדל ולא להיות קטן קומה.
ולהבין זה יש לפרש על דרך עבודה. היות שהאדם מצד הטבע, כל זמן שהוא מושקע בארץ הוא מוותר על כל מיני גדלות ורוצה להשאר בארציות. אלא שיש כח מלמעלה הנקרא בשם "מלאך", שענין מלאך הוא כח המשפיע, שמכה אותו ואומר לו גדל. היינו שמכה אותו עם כח השפעה שלו, ואומר לו גדל, תצא מהארציות, אף על פי שהאדם נברא עם הרצון לקבל הנקרא ארציות. ומבחינת הרצון לקבל היה האדם נשאר בארץ, ואף פעם לא היה לו יכולת לצאת מארציות. אבל כח ההשפעה שישנו בעולם, הנקרא מלאך, נותן לו יסורים, בזה שלא יהיה לו סיפוק בכך שהוא ממלא את הרצון לקבל. אם כן היסורים שמרגיש זה נותן לו דחיפה שיצא מהארציות. וזהו על דרך הכתוב, "אשרי איש אשר תיסרנו י-ה", שעל ידי זה שהקדוש ברוך הוא שולח יסורים לתוך הארציות, זאת אומרת שאין לו סיפוק מהארציות, זה דוחף אותו להתגדל ולצאת מהארץ.
נמצא לפי זה, בשיעור שהאדם מרגיש את ההכאות, בשיעור זה הוא מתחיל להתגדל ולצאת מהארץ, אחרת היה נשאר מושקע בארץ.