קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האדם הראשון נברא רק עם כלים דהשפעה, ג"ע. לא היו לו רצונות לקבל, אח"פ, צריך היה עוד לרכוש אותם. ולא סתם רצונות לקבל, אלא רצונות שמוכנים לתיקון, הכוללים בתוכם ניצוצות השפעה. אין צורך לתקן ג"ע, זה מלאך ולא אדם, אלא את האדם הנמצא בגן עדן. ישנו צורך באדם עם הנשמה השבורה, עם כל ההכנות לתיקון, ולכן מתרחשת השבירה.
אך השבירה לבדה עדיין אינה מספיקה, הרי האדם אינו מרגיש את עצמו כשבור, הוא נולד כזה! ומכך שהוא שבור אין לו מגע עם האור, שביחס אליו הוא היה יכול למדוד את עצמו ולהבין את שבירתו. הוא צריך עכשיו בהדרגה לאגור בתוך עצמו הבחנות, כדי להבין שהוא שבור. ואת זה הוא עושה באמצעות שני מרכיבים: הרצון שלו ליהנות והניצוץ של ההשפעה, את שניהם עליו לגדל. בזה הוא עוסק עד שמשׂיג מצב של ייאוש ואכזבה, כשבודק את שני המרכיבים זה מול זה. כעת הוא יכול להתחיל את התיקון, כדי להפוך להיות אדם.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 19.07.2010
רשומות קודמות בנושא:
לא שבירה, אלא הכרת האור
הדרך מגן עדן וחזרה
